הקריטריונים המגדירים את הזכאות לדרכון זר משתנים ממדינה למדינה, ובאופן כללי על המבקש להוכיח שהוריו או הורי הוריו היו אזרחים של מדינה אירופאית ושאזרחותם לא נשללה מהם בהתאם לחוקים הנהוגים במדינה. איך מוכיחים? במסמכים ישירים - דרכון ישן של הסבא או הסבתא או תעודת לידה של מי מהם - ובמסמכים עקיפים -תעודות בית ספר, רישומים על מגורים בכתובת מסוימת וכיוצא באלה.
עם זאת, לעיתים במסמכים לא יהיה די: לכל מדינה הסתייגויות משלה לעניין "מיהו אזרח". חוק פולני קובע, שנשים שקיבלו אזרחות זרה עד לינואר 1951 בהיותן מעל גיל 18, איבדו את אזרחותן הפולנית ואת הזכאות לה. כך גם לגבי גברים, ששירתו בצבא זר אחרי מלחמת העולם השנייה ועד ינואר 1951. לעומת זאת, אזרחים שהיגרו מפולין לאחר ינואר 1951 - הם וצאצאיהם יהיו זכאים לאזרחות כמעט תמיד.
ברומניה מפרידים בין מי שקיבלו אזרחות זרה החל מיולי 1948 ועד ינואר 1952, שאז התיר החוק הרומני למהגרים מרומניה להחזיק בשתי אזרחויות, לבין מי שוויתרו על אזרחותם הרומנית או שאזרחותם נשללה מהם בניגוד מרצונם - אלו יוכלו לקבלה בחזרה בתנאים מסוימים. בגרמניה נקבע, שמי שלפחות אחד מהוריו היה בעל אזרחות גרמנית - גם הוא זכאי לאזרחות גרמנית.
בדרך לדרכון עוברים בצלב האדום
המסמכים הנדרשים בעת הגשת הבקשה אמנם שונים ממדינה למדינה - ברומניה, למשל, נדרשת גם תעודת יושר מהמשטרה הרומנית - אך יש כמה שחשיבותם מובנת מאליה: מלבד מסמכים המוכיחים שייכות ההורים או הסבים למדינה המבוקשת, כפי שצוין לעיל, נדרשים גם תעודת הלידה של מבקש האזרחות ותעודה המעידה על אזרחותו הישראלית. הנשואים יידרשו להמציא גם תעודת נישואין.
בהיעדרם של המסמכים הנחוצים בארכיון המשפחתי, הרי שניתן לחפשם בארכיונים של מדינת המוצא וגם בארכיון הצלב האדום בגרמניה, המציע מאגר מידע עצום הכולל מיליוני מסמכים מהתקופה של לאחר מלחמת העולם השנייה.
לצעוד עם עו"ד
השאלה העיקרית המטרידה רבים מהפוצחים בהליכי בקשת האזרחות היא האם לפעול באופן עצמאי, מול שגרירות המדינה או משרדיה בניכר, או שמא באמצעות עורכי דין שזו מומחיותם. לדוברי שפת המדינה המבוקשת יש יתרון במילוי הטפסים ובהבנת הפקידים, אולם גם הם יזדקקו לעזרה מקצועית, בעיקר עבור אישורי אפוסטיל ואישורים נוטריוניים לתרגום המסמכים.
עם זאת, במדינות מסוימות (פולין, למשל), כדאי לפעול מול משרדי הממשלה באמצעות עורכי דין המתמחים בדין הפולני: זהו הליך ממוקד, שיחסוך למבקש טרחה רבה, ולרוב הוא גם מהיר ובטוח יותר מניהול ההליך דרך השגרירות.
הדרכון מונפק למבקש בשגרירות המדינה הזרה בישראל רק לאחר שאושרה בקשת האזרחות. שוב יידרש המבקש להגיש מסמכים- ולהגיע לראיון. תוקפו של הדרכון ניתן בדרך כלל ל- 10 שנים ולקטינים ל- 5 שנים. לאחר שפג תוקפו ניתן להאריכו בדומה לדרכונים ישראלים.
המלצות? לפשפש, לנבור ולחקור אודות כל מסמך משפחתי או זר, ואם עוד לא הכנתם עץ משפחתי - עכשיו זה הזמן! מתי והיכן נולדו הוריכם והוריהם? היכן שהו בתקופת המלחמה ולאחריה? מתי וכיצד עלו לארץ? מתי נישאו?
כל שביב מידע יקל עליכם בדרך אל הדרכון המיוחל. ואם המסמכים אינם בנמצא, כאמור, ניתן להיעזר במאגרי מידע שונים - מקומיים וזרים - שהגישה אליהם היום קלה מאי פעם.
לקריאה נוספת:
ארכיון הצלב האדום
* עו"ד עמיחי זילברברג עוסק בתחום האזרחות הזרה
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: משפט בינלאומי
אתר המשפט הישראלי
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.