החברה איחרה במסירת הדירות וכדי לחסוך בתשלום שכר דירה לרוכשים הזמינה אותם לגור עוד בטרם קיבלה אישור אכלוס. בעל החברה חויב בשליש מהפיצוי באופן אישי
השופט עדי הדר קיבל לאחרונה תביעה שהגישו רוכשי דירות בבניין חדש בתל אביב נגד החברה הקבלנית ובעליה. השופט קבע כי החברה השלימה את הבנייה זמן רב אחרי המועד אליו התחייבה בהסכמים. עוד נקבע כי הנתבעת ניסתה להתגבר על הקושי הכספי אליו נקלעה על ידי הזמנת התובעים להיכנס לדירות כדי להימנע מתשלום שכר דירה. היא תשלם פיצוי של 150,000-200,000 שקל לכל דייר.
התובעים סיפרו כי ב-2013 רכשו דירות מהנתבעת, יזמית וקבלנית הפרויקט. לדבריהם, הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה להשלים את הבניה עד לחודש דצמבר 2015 ובעל החברה שידל אותם להיכנס לדירות אף ללא היתר אכלוס.
הם ציינו כי הבנייה טרם הושלמה עד למועד הגשת התביעה (פברואר 2017) וכי לנוכח הליקויים בבניין מסוכן שאינו ראוי למגורים ״חייהם אינם חיים״.
לטענת התובעים, הנתבע ניצל לרעה את המצב הלחוץ ביותר שבו היו נתונים בשל העיכוב, ובמטרה לחסוך מהעלויות המצטברות מידי חודש בחודשו של הפסדי שכירות ועוד, פנה אליהם ושכנע אותם לאכלס את הדירות (שברובן היו מוכנות לאכלוס עקרוני), וזאת למרות שהליך הבנייה של הבניין קרי הרכוש המשותף על כל המשתמע מכך, טרם נבנה במלואו ועוד לא היה חשמל תקני, מעלית ועוד.
הנתבעים טענו מנגד כי מעולם לא שכנעו את התובעים להיכנס לדירות טרם קבלת אישור האכלוס. הם ייחסו את האחריות לאיחור במסירה לחברת החשמל שלטענתם התעכבה בהזזת עמוד מתח גבוה שהיה מרוחק 5 מטרים ממרפסות הדירות בצדו המזרחי של הבניין.
עוד לטענתם, התובעים הם אלו אשר פלשו לדירות בניגוד להסכם המכר, התחברו לחשמל פיראטי וביצעו שינויים בדירות הן במבנה והן במערכות החשמל.
הפרה יסודית
השופט עדי הדר בית משפט השלום בתל אביב דחה את טענות הנתבעים. הוא ציין כי הם לא הביאו לעדות מי מטעם חברת החשמל כדי לבסס את הטענה שהיא אחראית לעיכוב.
יתירה מכך, גם לאחר שהוסר עמוד המתח הגבוה הנתבעת מנעה את חיבור הבניין לרשת החשמל עקב אי תשלום לחברת החשמל.
הוא קבע כי מחדלה של הנתבעת להשלים את הבניה במועד החוזי ואף זמן רב לאחר מכן, מהווה הפרה יסודית של ההסכם.
השופט הוסיף כי בהסכמי המכר קבעה הנתבעת סעיף חד צדדי שלפיו הפרה יסודית מצד הרוכש תזכה אותה בפיצוי מוסכם. הוא קבע שמדובר בתנאי מקפח והתובעים זכאים לפיצוי מוסכם בשיעור זהה.
עוד כתב השופט כי הזמנת התובעים להיכנס לדירות ללא אישור אכלוס הייתה אסורה וחורגת באופן ברור מהתנהלות מסחרית רגילה. הוא קבע כי מכיוון שבעל החברה הוא שהזמין את התובעים לגור כדי לחסוך בתשלום שכר דירה עליו לשאת באחריות באופן אישי, בהיקף של שליש מהפיצוי שייפסק.
השופט הבהיר כי הזמנת התובעים לגור לפני קבלת טופס 4 העצימה את הפגיעה בהם בעקבות הפרת ההתחייבות להשלים את הבנייה במועד. זאת, מכיוון שבמקום להתגורר בדירות תקניות בשכר דירה, התובעים מצאו עצמם מתגוררים במשך זמן רב, באתר בנייה, ללא חיבור תיקני לרשת החשמל, ללא מעלית ומתקנים בסיסיים נוספים ותחת סכנות בטיחותיות.
בסיכומו של דבר חייב השופט את הנתבעת לפצות את הנתבעים בסכומים שבין 154,000 שקל ל-202,000 שקל ובסך הכל ב-2,040,000 שקל.
לטובת התובעים נפסקו הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 50,000 שקל. הנתבע חויב בשליש מהחיובים.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד חגי חכם
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.