לאחר שהאיש נפטר ביקשו ילדיו את הכספים שצבר ב-40 שנות עבודה אבל הקרן טענה שהם לא זכאים. המלחמה המשפטית שניהלו נגדה הסתיימה בניצחון, לאחר שנקבע כי במקרה הזה העברת הכספים ליורשים היא התוצאה הצודקת.
בית הדין לעבודה בתל-אביב קיבל לאחרונה תביעה נגד קרן הפנסיה "נתיב" והורה לה להעביר ליורשיו של עמית שנפטר כ-790 אלף שקל שצבר בתקופת עבודתו. השופט תומר סילוורה דחה את טענת הקרן כי מאחר שהמנוח לא הגיש בקשה למשיכת הכספים הוא איבד את זכאותו לקבלת הסכום החד-פעמי, וקבע כי אי אפשר לצפות מחולה סופני להתעסק בעניינים שכאלה.
בשלהי 2012 אושפז המנוח במצב קשה, כשהוא לוקה בדמנציה וחולה בסרטן סופני. כחצי שנה לאחר מכן נפטר והותיר אחריו אלמנה שהייתה בעצמה "צמח" מ-1999 בעקבות תאונה, ונפטרה כשנה לאחריו.
ב-2014 ביקשו ארבעת ילדיו למשוך 786,850 שקל שצבר אביהם אך הקרן סירבה לבקשה. במכתב הסירוב נטען כי מאחר שהמנוח היה זכאי לפנסיית זקנה ואלמנתו לקצבת שאירים, תקנון הקרן אינו מאפשר למשוך את הכספים בבת-אחת. משמעות התשובה הייתה שהכספים שצבר אביהם המנוח ב-40 שנות עבודה יישארו בידי הקרן.
בתביעה שהוגשה נגדה לפני כ-3 שנים טענו הילדים כי כשאביהם הפך לגמלאי הוא היה חולה סופני במצב סיעודי ולא יכול היה להגיש את הטפסים המתאימים בתוך 60 הימים שהוקצבו לו לבחור בין משיכה חד-פעמית לבין קצבת זקנה.
הם הדגישו כי אינם מנסים להתעשר על חשבון הקרן אלא לקבל את הזכויות ששייכות לאביהם המנוח, שסביר להניח שלנוכח מצבו הסופני ומצבה של אמם לא היה מבקש קצבה חודשית.
מנגד, הקרן טענה בין היתר כי מאחר שלאחר פטירתו המנוח הותיר אחריו שאירה - אמם של התובעים - ממילא התובעים לא זכאים למשוך את הכספים.
הקרן הבהירה כי אלה הן הוראות התקנון שהיא מחויבת לפעול על פיו שאחרת יצא שהיא מעניקה לתובעים זכויות יתר ומפלה עמיתים אחרים. עוד נטען כי התובעים התרשלו בכך שלא מינו לאביהם אפוטרופוס שיגיש את הבקשה בשמו.
לא הוגן
השופט תומר סילוורה קבע כי הקרן צודקת בטענתה כי לאחר מותו של המנוח כבר אי אפשר היה למשוך את הכספים, אלא שזו לא הנקודה כיוון שהמנוח היה זכאי לבחור במשיכה לפני פטירתו.
במילים אחרות, אין ספק שלו המנוח יכול היה להגיש בקשה למשיכת הכספים בתוך 60 הימים שהוקנו לו הקרן הייתה מאפשרת זאת, ואין זה הוגן לשלול ממנו את הכספים רק משום שהיה חולה מאוד דווקא בתקופה הקריטית.
בתוך כך השופט הדגיש כי הקרן הפרה את חובתה לשלוח למנוח הודעה על האפשרויות העומדות בפניו חצי שנה לפני שהגיע לגיל הפנסיה, וכי אפשר לשער בזהירות כי מאחר שעמד למות ואשתו הייתה צמח הבחירה שלו הייתה במשיכה חד-פעמית ולא בקצבה חודשית.
השופט אף לא סבר כי יש לזקוף לחובת התובעים את ההימנעות ממינוי אפוטרופוס. "קשה לשפוט ילדים שבמשך מספר חודשים ראו את אביהם קמל ונאבד, במצב קשה, ומובן מדוע לא חשבו לעסוק בעניינים מסוג זה", כתב.
לפיכך השופט סבר כי התוצאה ההוגנת והצודקת במקרה הייחודי הזה היא להעביר את הכספים שצבר המנוח ליורשיו. על כן התביעה התקבלה והקרן חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 7,500 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד כפיר דיין דובב
- ב"כ הנתבעת: עו"ד תומר אלטוס
עו"ד מיטל מושקוביץ' - סויסה
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.