אישה מבוגרת שהוגש לה מזון מקולקל ב"בית ספר שדה כפר עציון" נפלה למחרת הארוחה, ויומיים לאחר מכן נפלה שוב. השופטת שוכנעה שיש קשר סיבתי בין המזון לבין הנפילות, וחייבה את המלון לפצות.
בימ"ש השלום בתל-אביב קיבל את תביעתה של אישה בת 63 שנפצעה פעמיים באפריל 2015, וחייב את בית ההארחה "בית ספר שדה כפר עציון" לשלם לה פיצויים בסך כ-117,000 שקל.
השופטת עידית קצבוי קבעה כי מזון מקולקל שהוגש במלון במהלך סעודת שבת הביא לכך שהתובעת סבלה מקלקול קיבה, וכי יש קשר סיבתי בין עובדה זו לבין שתי פציעות שאירעו לה בימים לאחר מכן.
האירוע הראשון התרחש בבוקר למחרת הסעודה, כאשר התובעת חשה בחילות קשות וסחרחורות, עד שבדרכה לשירותים היא התעלפה ושברה את הקרסול.
יומיים לאחר מכן, כאשר התובעת כבר שבה לביתה, היא נפלה כאשר בעת שרגלה מגובסת, ניסתה להגיע להליכון שלה שניצב מרחק צעדים ספורים. בבית החולים שיבא אובחן שבר בכתף, שהצריך ניתוח, אשפוז ושיקום ממושך של כ-60 ימים.
בעקבות זאת היא הגישה את תביעתה לפיצויים נגד בית ספר שדה כפר עציון – "הנתבעת" בהליך. הנתבעת מצדה הכחישה שהמזון היה מקולקל, מה גם שהתובעת לא צירפה חוות דעת של רופא בתחום הפנימי (אלא רק של אורתופד).
בנוסף לכך נטען כי בכל מקרה אין קשר סיבתי בין קלקול קיבה לבין נפילתה של התובעת, היות שהאירוע המתואר אירע יום למחרת הסעודה, וגם משום שלתובעת מחלת רקע.
הנתבעת אף כפרה בחבות ביחס לאירוע השני, אותו כלל לא יכלה לחזות, בטענה שהתרחש אך ורק כתוצאה מהתנהלות בלתי סבירה של התובעת.
אל התביעה צורפו תצהירים של בעלה של התובעת ושל שלושה אורחים נוספים, שהצהירו כי גם הם סבלו מקלקול כיבה חריף לאחר אותה סעודה.
"הנתבעת שתקה"
בניגוד לעמדת הנתבעת, השופטת קצבוי שוכנעה כי התובעת הוכיחה כי הנתבעת הגישה אוכל מקולקול, שגרם לקלקול קיבה, שגרם להרגשתה הרעה, שסופו של יום גרמה לנפילתה.
מעבר לכך שעדי התביעה עוררו רושם אמין ומסרו עדויות עקביות, השופטת הבהירה כי הנתבעת יכלה בקלות להזמין אורחים אחרים שסעדו באותה ארוחה על מנת לסתור את הגרסה בדבר קלקול קיבה "המוני", אולם היא לא עשתה זאת, ואף לא ברור אם ערכה בירור כלשהו.
"הנתבעת שתקה בכל הנוגע להתנהלותה ולמסקנותיה לעניין זה ובכך חיזקה את הנטען על ידי התובעת - כי סעודת השבת שהוגשה במקום ושלאחריה סבלו רבים מהאורחים מתופעות של קלקול קיבה, היא שגרמה לקלקול הקיבה הנטען", כתבה השופטת, והוסיפה כי יכולתה של התובעת להציג חוות דעת מקצועית בקשר לאוכל שהוגש היא קלושה.
בכל הקשור לקשר הסיבתי, השופטת דחתה את טענות הנתבעת, בין היתר מאחר שהאירוע קרה פחות מ-24 שעות לאחר הארוחה.
בהמשך קבעה השופטת כי הנתבעת אחראית גם לאירוע השני, וזאת בין היתר משום שישנו קשר סיבתי מובהק בין הפציעה בקרסול לבין נפילתה השנייה של התובעת. עם זאת, השופטת החליטה לייחס לתובעת 30% מן האשמה לנפילה זו, כיוון שהיתה צריכה להיות זהירה יותר במצב שבו רגל אחת שלה מגובסת, ולהיעזר באנשים אחרים.
לאחר שהעריכה את נזקיה שכללו הפסדי שכר, אובדן כושר השתכרות, וכן כאב וסבל, הנתבעת חויבה לשלם לתובעת פיצוי בסך 117,810 שקל, בתוספת הוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4%.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד זהבה סלמון
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.