בית המשפט המחוזי הכריע לאחרונה בשאלה למי שייכים כספי ביטוח חיים של חייב. הוא קבע שמדובר בזכות של המוטבים ולא של העיזבון ולכן אין להעביר את הכספים לקופת פשיטת הרגל.
לפני כ-6 שנים רכש אדם ביטוח חיים ורשם כמוטבים את הוריו. שלוש שנים לאחר מכן הוא פשט רגל. זמן קצר לאחר מכן נפטר. המנהל המיוחד ביקש שכספי הפוליסה ישמשו לכיסוי החובות אך השופט נפתלי שילה דחה את הבקשה. השופט קבע שבהתאם לחוק הירושה לא מדובר בכספים ששייכים לחייב או לעיזבונו אלא בזכות בלעדית של המוטבים.
ביוני 2015 ניתן צו כינוס לנכסיו של אדם כבן 40 שנקלע לחובות של כחצי מיליון שקל. שנה לאחר מכן הוא נפטר. ב-2012 חתם האיש על פוליסת ביטוח חיים בחברת מגדל. החייב, רווק ללא ילדים, רשם כמוטבים את הוריו.
לאחר מותו של האיש פנתה מגדל למנהל המיוחד וביקשה הנחיות למי להעביר את כספי הפוליסה, בסך של כמיליון שקל.
המנהל המיוחד פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב וביקש שהכספים יועברו לקופת הכינוס. לטענתו, מדובר בכספים ששייכים לעיזבון ויש לממשם לטובת הנושים.
לטענת המנהל המיוחד, בהליך פשיטת הרגל למעשה ״עוקלו״ כל זכויות החייב, לרבות כספי ביטוח החיים, לטובת קופת פשיטת הרגל.
הוא הוסיף כי בעצם רישום ההורים כמוטבים ביצע החייב ״הענקה אסורה״ לפי פקודת פשיטת הרגל כדי להבריח נכס בשווי של מעל מיליון שקל. לדבריו, שימוש בכספי הפוליסה יאפשר כיסוי כל החובות ובנוסף העברת יתרה מכובדת של כחצי מיליון שקל להורים.
ההורים טענו מנגד כי כספי הפוליסה שייכים להם בלבד. לטענתם, הכספים מעולם לא היו שייכים לבנם שכן רק במותו נולדה הזכאות לקבלתם.
הם הוסיפו כי אין לראות בקביעתם כמוטבים ״הענקה אסורה״ שכן לא סביר שכשהחייב חתם על הפוליסה הוא תכנן למות חמש שנים לאחר מכן. כמו כן לטענתם, הענקה אסורה מתייחסת לנכסים שהיו שייכים לחייב ובמקרה זה מדובר בפוליסת ריסק שמלכתחילה אינה שייכת לו והזכות מתעוררת רק עם מותו. בנסיבות אלה לדבריהם, אין להעביר את הכספים לקופת פשיטת הרגל.
זכות משוריינת
השופט נפתלי שילה קבע כי הצדק עם ההורים. הוא הבהיר שלפי חוק הירושה כספי ביטוח אינם חלק מהעיזבון, אלא אם כן נקבע אחרת במפורש בחוזה הביטוח. מדובר לדבריו בסעיף ״סוציאלי״ מובהק בו הביע המחוקק כוונה מפורשת להעדיף את המוטב על פי הפוליסה על פני היורשים הרגילים ועל פני נושים אפשריים של העיזבון.
השופט הוסיף שהפסיקה הבהירה שכשמדובר בביטוח חיים, למבוטח אין למעשה אפשרות לקבל את דמי הביטוח לעולם ומדובר בזכות שנולדת רק עם מותו. זכות המוטבים בהסדרים מעין אלה ״משוריינת״ וגוברת על זכותם של נושי העיזבון.
עוד לדבריו, גם אם יש לראות בצו הכינוס כמעין עיקול על נכסי החייב, הוא לא חל כשבפוליסה נקבע מוטב שאינו המבוטח, שכן במקרה זה הזכות לקבלת התגמולים איננה של החייב אלא של המוטב.
מאותה סיבה גם אין לראות ברישום המוטבים כהענקה אסורה. ״החייב אינו יכול להעניק או להבריח יותר ממה שיש לו״, סיכם השופט.
בנסיבות אלה נדחתה בקשת המנהל המיוחד ונקבע שהורי החייב הם הזכאים היחידים לכספי הפוליסה.
- ב״כ המבקש: עו"ד דן הלפרט - המנהל המיוחד
- ב״כ המשיבים: עו"ד כפיר אוליאל
* עו"ד יפית לבון מייצגת בהליכי פשיטת רגל
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.