המעסיקים לא גידרו את המכונה, לא סיפקו סרבל עבודה מתאים ולא הדריכו את העובד. בית המשפט קבע כי התרשלו והם אחראים לכך שמאדם עצמאי ובריא הפך העובד לשבר כלי. הם ישלמו לו יותר מ-330 אלף שקלים
חרט שנפצע קשה לאחר שהסוודר שלבש נתפס במחרטה יקבל מהמעסיקים פיצויים של יותר מ-330 אלף שקלים בנוסף לתגמולים של 658,000 שקלים שקיבל מביטוח לאומי. שופטת בית משפט השלום בתל-אביב מלכה ספינזי-שניאור קבעה כי המעסיקים התרשלו בכך שלמרות הסיכון הכרוך בעבודה עם מחרטה הם לא גידרו אותה, לא סיפקו לעובד סרבל מתאים ולא העבירו לו הדרכת בטיחות. בקביעת סכום הפיצוי התחשבה השופטת בכך שהתאונה הקשה הפכה את העובד מאדם עצמאי, בריא ושמח לשבר כלי.
התובע היום בן 79 ונמצא במצב סיעודי בשל פגיעות אורתופדיות ופוסט-טראומה מהן הוא סובל מאז תאונת העבודה שהתרחשה ב-2014. באותה תקופה הוא כבר היה פנסיונר אבל המשיך לעבוד כמורה לחרטות וכחרט בעסק מתכת וחריטת ברזל בשם "יואב חדש עבודות מתכת" שם אירעה התאונה.
היה זה יום העבודה השלישי שלו בעסק. תוך כדי ביצוע עבודה של חריטת מוטות ברזל הסוודר שלבש נתפס במוט שהסתובב במחרטה והוא נפצע באורח קשה ואושפז בין היתר עם שברים בבית החזה, תזוזת עצמות, קרעים ברצועות הברכיים ושברים בקרסוליים. בעקבות התאונה הוא שהה באשפוז ממושך בבתי החולים ברזילי שבאשקלון ובילינסון שבפתח תקווה, ועבר שיקום של 3 חודשים בבית החולים לוינשטיין שברעננה. מאז התאונה הוא הפסיק לעבוד ומקבל עזרה סיעודית מביטוח לאומי.
בתביעה נזיקית שהגיש כשנתיים לאחר התאונה נגד בעלי העסק - אב ובנו - הוא טען כי התרשלו והפרו את פקודת הבטיחות בעבודה. הוא צירף חוות דעת של מומחה בטיחות שלפיה הם פעלו בניגוד לחוק כשלא גידרו את המחרטה אף שהיא מכונה מסוכנת ולא סיפקו לעובד סרבל הדוק.
המעסיקים לא הציגו חוות דעת נגדית אבל הכחישו אחריות לתאונה. הטענה המרכזית שלהם הייתה שהתובע כלל לא היה עובד שלהם אלא מועמד שלא התקבל כיוון ששיקר על גילו וכישוריו, ולמרות זאת הגיע לעסק על דעת עצמו והפעיל את המחרטה תוך שחשף את עצמו לסיכון.
כך מתנהג מעביד?
אבל השופטת מלכה ספינזי-שניאור העדיפה את גרסת התובע וקבעה שעבד אצל הנתבעים. היא הצביעה על סתירות בעדויותיהם וקבעה כי גרסתם לא מתיישבת עם ההתנהלות שלהם, שכן הנפיקו לתובע תלוש שכר, חתמו כמעסיקים על טפסי הביטוח הלאומי ובעדות במשטרה מיום התאונה אמרו שהוא עובד. "האם כך נוהג מי שאינו מעביד? נדמה שלא", כתבה.
השופטת קיבלה את חוות דעתו של מומחה הבטיחות מטעם התובע שלא נסתרה וקבעה כי הנתבעים התרשלו והפרו את פקודת הבטיחות בעבודה ואחראים לנזקים שנגרמו לתובע.
השופטת ציינה כי הנזקים שנגרמו לתובע קשים מאוד והפכו אותו מאדם עצמאי, בריא ושמח לשבר כלי שלא מסוגל לבצע פעולות יומיומיות פשוטות וסובל מחרדות ומדיכאון.
נוכח העובדה שהמשיך לעבוד גם אחרי הפרישה פסקה לו השופטת פיצויי הפסדי שכר עד גיל 77 על סמך נכות תפקודית של 100% וכן פיצויים עבור עזרה סיעודית, הוצאות רפואיות, נסיעות וכאב וסבל. הסכום הכולל הועמד על 926 אלף שקלים. מאחר שקיבל תגמולי ביטוח לאומי של 658 אלף שקלים חויבו הנתבעים לשלם לו בפועל 268 אלף שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין של כ-63,000 שקלים והוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד ח. קלפה
- ב"כ הנתבעים: עו"ד דיני נזיקין דואר
עו"ד שגיא דותן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.