עתירה של בעלי קרקעות ביישוב תל-מונד חשפה התנהלות לא הוגנת ולא ראויה של הוועדה המרחבית שרונים. פסק הדין החריף עסק בסירובה לאפשר לעותרים לשלם היטלי השבחה בהתאם לשומות מוסכמות.
השופט יעקב שינמן, סגן נשיא בית המשפט לעניינים מנהליים בלוד, קבע כי החלטת הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה שרונים לבטל שומות מוסכמות של היטלי השבחה על קרקעות בתל-מונד לא הייתה סבירה או צודקת. בכך נדחו טענותיה כאילו השומות פגומות ופוגעות באינטרס הציבורי.
העתירה הוגשה נגד הוועדה המרחבית והמועצה המקומית תל-מונד לפני כ-3 שנים על ידי אב ובן שביקשו לבנות על חלקות שבבעלותם בהתאם לתכנית מתאר מ-2008.
השניים טענו כי הוועדה מסרבת לקבל מהם כסף עבור היטל השבחה בהתאם לשומות מוסכמות שערך עבורם שמאי הוועדה בשנת 2009, שלא כדין ולמרות העובדה שאפשרה לבעלי קרקעות אחרים ביישוב לשלם את ההיטלים בהסתמך על שומות זהות.
השינוי בעמדת הוועדה, לטענתם, נבע מלחצים שהופעלו עליה על ידי המועצה המקומית לנוכח אי-סדרים שהתגלו בפעילותה וחשדות להתערבות אסורה מצד יו"ר המועצה הקודם. ואולם, במקרה שלהם אין זה צודק לבטל את השומות משום שהן תקינות והוגנות והם אף שילמו עליהן מקדמה.
מנגד הוועדה והמועצה טענו שלל טענות כנגד תוקף השומות. הטענות העיקריות עסקו בכך שהן לא עונות להגדרת "שומה מוסכמת" בחוק ולכן הן לא סופיות, ושיש בהן פגמים משמעותיים.
הוועדה הוסיפה כי מדובר בשומות נמוכות להפליא לעומת הערך הריאלי של הקרקעות והותרתן תגרום להפסד ניכר לקופה הציבורית ולאי-שוויון חמור בין הנישומים.
השמאי שערך את השומות לעומת זאת צידד בעותרים וטען כי ערך אותן בידיעת הוועדה ובהנחייתה. בתוך כך הוא ציין כי מדובר בשומות מקצועיות, שאף אחד לא התערב בהן, ואף צירף לעמדתו מכתב מיו"ר לשכת השמאים המאשר את תקינותן.
בהליך אחר טענה בדיוק ההיפך
לאחר שהתקיימו מספר דיונים השופט שינמן השתכנע כי הוועדה לא רשאית לבטל את השומות, בעיקר משום שבמשך שנים היא גבתה היטלי השבחה מבעלי חלקות אחרות ואפילו מהעותרים (בקשר לחלקה אחרת) על סמך שומות זהות ומבלי שטענה דבר נגדן.
יותר מזה, השופט מצא שהוועדה מושתקת מלטעון כעת כנגד השומות אחרי שבהליך אחר שעסק בגובה היטל ההשבחה של חלקה דומה עם שומה זהה הוועדה טענה טענות הפוכות לחלוטין, למשל, שהשומה מחייבת ושביטולה יפגע בה אנושות.
סגן הנשיא קבע כי בדרך כלל בית המשפט לא נוטה להתערב בהחלטות מקצועיות אולם המקרה הנוכחי הוא "אחד המקרים החריגים" שבהם ההתערבות מחויבת המציאות כיוון שהחלטת הוועדה אינה סבירה בעליל.
השופט קבע כי גם אם האופן שבו הוצאו השומות המוסכמות לא נעשה לפי התהליך שקבוע בדין, הן כן נחשבות מבחינתו לשומות מוסכמות סופיות ומחייבות לנוכח התנהלות הוועדה.
השופט לא סבר גם שיש לוועדה סמכות לבטל את השומות מטעמי צדק או עקב פגמים מהותיים.
"הצורך הציבורי הקיים, הוא דווקא הצורך של יתר בעלי המקרקעין בתכנית שהוצאו להן שומות מוסכמות, כדוגמת העותרים, ששומות אלו לא יבוטלו, בייחוד לאחר שבמשך השנים הועדה המרחבית לא פעלה לביטול שומות אלו וגבתה את ההיטלים בגינן במלואם, לרבות מהעותרים עצמם, והכל מבלי שאיש טרח והציג ראיות חד משמעיות כי שומות אלו מוטעות בכלל ובאופן קיצוני בפרט".
לנוכח הדברים האמורים העתירה התקבלה והוטלו על הוועדה והמועצה הוצאות שכ"ט עו"ד של 23,400 שקל שישולמו לעותרים ולשמאי.
- ב"כ העותרים: עו"ד אמיר רנן
- ב"כ הוועדה המרחבית: עו"ד יעקב בר צבי
- ב"כ המועצה המקומית: עו"ד אייל בליזובסקי, עו"ד אביאל פלינט
- ב"כ השמאי: עו"ד עמינדב בלוזר
* עו"ד ענת לוי עוסקת במקרקעין, תכנון ובנייה ומיסוי העירוני
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.