חרף הספקות: צוואת חולה סופני תמומש, בת הזוג תקבל את הרכוש

המנוח ערך שתי צוואות. בצוואה המוקדמת הוריש את הרכוש לילדיו, ובמאוחרת לבת זוגו. טענת הילדים כי יש לבטל את הצוואה האחרונה נדחתה

השופט יהורם שקד דחה לאחרונה התנגדות לקיום צוואה שהגישו שלושה אחים נגד בת זוגו של אביהם המנוח. הילדים, שנושלו בצוואה, טענו כי אביהם לא היה כשיר וכי בת הזוג הפעילה עליו השפעה בלתי הוגנת והייתה מעורבת בעריכת הצוואה. השופט מצא מספר בעיות בהתנהלות האישה, ובין היתר בכך שהתקינה מצלמות בבית המנוח, אך פסק שהילדים לא הצליחו להוכיח שרצונו החופשי של האב נשלל.   

האב נפטר במרץ 2021. הוא הותיר שלושה ילדים מנישואים קודמים ובת זוג. הוא ערך צוואה באפריל 2002 בה ציווה את עזבונות לילדים בחלקים שווים. ב-2021 ערך צוואה נוספת בה ציווה את עזבונו לאישה. לאחר פטירת האב קיבלו הילדים צו לקיום הצוואה המוקדמת. האישה ביקשה לבטל את הצו ולקיים את הצוואה המאוחרת. 

לנוכח טענות הילדים כי האב לא היה כשיר לחתום על הצוואה המאוחרת, בית המשפט מינה מומחה לבדיקת כשירותו של המנוח. המומחה קבע שהאב לא היה כשיר במועד הצוואה השנייה. 

בשלב זה האישה ביקשה להגיש למומחה חומרים נוספים, ובין היתר חוות דעת של פסיכיאטר שבדק את המנוח ביום עריכת הצוואה. כמו כן היא ביקשה להגיש סרטון שנערך כשבועיים קודם לחתימת הצוואה ובו נראה ונשמע המנוח וכן סרטון נוסף בו רואים את המנוח במעמד עריכת הצוואה. 

בעקבות החומרים החדשים שינה המומחה את חוות דעתו וקבע שהמנוח היה כשיר ביום עריכת הצוואה המאוחרת.  

הילדים התנגדו וטענו כי במועד עריכת הצוואה היה האב סיעודי, חולה סופני בסרטן ריאות לרבות גרורות במוחו, ומחמת מצבו הפיזי והקוגניטיבי הירוד לא יכול היה להבחין בטיבה של צוואה. 

הם הוסיפו שהצוואה היא תולדה של השפעה בלתי הוגנת על המנוח מצד האישה, שפעלה בשיטתיות ובמכוון לבצע "מחטף" של מלוא העזבון. 

האישה טענה מנגד שהמנוח היה כשיר לצוות והבין את משמעות הצוואה. כך עולה מהסרטון בו מצולם המנוח במועד חתימתו על הצוואה והמעיד על צלילות דעתו ורצונו החופשי ומחוות דעתו של הפסיכיאטר. 

הידרדרות משמעותית ומואצת

סגן נשיאת בית המשפט למשפחה בתל אביב, השופט יהורם שקד, קבע שעל אף "עננת הספק" האופפת את פעולות האישה בסמוך לעריכת הצוואה, הילדים לא עמדו בנטל הנדרש לביטול הצוואה.

השופט ציין שביום עריכת הצוואה המנוח ידע להבחין בטיבה של צוואה. זאת, לנוכח חוות דעתו של הפסיכיאטר שבדק אותו באותו יום, סרטון הווידאו המתעד את המנוח במועד חתימתו על הצוואה, ומכלול העדויות.

הוא הוסיף שבסרטון נשאל המנוח "עשית בדעה חופשית וצלולה?" והוא מאשר "בדעה חופשית וצלולה". המומחה מטעם בית המשפט אף כתב כי קולו נשמע ברור והחלטי ומתקבל הרושם שידע על מה חתם. 

השופט כתב עוד כי יש קושי בעניין המצלמות שהתקינה האישה בבית המנוח, שהיו גורם פיקוח רצוף ומתמשך עליו, וזאת לצד מספר עדויות על כך שבית המנוח היה סגור בפני בני משפחתו. 

כמו כן, האישה היא שבחרה את זהות עורך הדין שערך את הצוואה והתקשרה עמו בשם המנוח. יתר כל כן, מעדות האישה עלה שבאותה תקופה האיש היה תלוי בה, היא קילחה אותו ושלטה על מתן התרופות.

חרף האמור, השופט התרשם כי המנוח נותר בכושרו הקוגניטיבי, הבין את הסובב אותו והיה מודע לפעולותיו ומשמעותיהן.

בנסיבות אלה הורה השופט על קיום הצוואה המאוחרת. 

לא ניתן צו להוצאות.

• ב"כ המבקשת: עו"ד יעקב זיו
• ב"כ המתנגדים: עו"ד רומי קנבל

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין