הצוואה נעשתה בשעה שהמנוחה סבלה מחירשות ודמנציה ומרותקת לכיסא גלגלים. בית המשפט קבע שהיא לא הייתה כשירה לצוות
צוואת מנוחה לטובת בתה, תוך נישול ילדיה האחרים, בוטלה לאחרונה בבית המשפט למשפחה בחיפה. סגן הנשיאה טל פפרני קבע שיחסי תלות מוגזמים שנוצרו בין היורשת לאמה בערוב ימיה, עולים כדי השפעה בלתי הוגנת. בנוסף, במועד הצוואה סבלה המנוחה ממצב קוגניטיבי ירוד שפגם בכושרה לצוות.
מבקשת קיום הצוואה ושני המתנגדים לה הם אחים, שלושת ילדיה של אישה שהלכה לעולמה לפני 6 שנים בגיל 85. כ-3 שנים טרם פטירתה, באוגוסט 2015, ערכה המנוחה – שסבלה מכבדות שמיעה – צוואה לטובת בתה בלבד (המבקשת בהליך), תוך נישול ילדיה האחרים. חודשים ספורים אחרי מותה הגישה הבת, כצפוי, את הבקשה לקיום הצוואה. אחיה הגישו התנגדות, והתיק הועבר מרשם הירושה לבית המשפט.
לטענת המתנגדים, אמם הייתה בלתי כשירה לערוך צוואה. לדבריהם, אחותם הפעילה על אמם השפעה בלתי הוגנת המתבטאת בהשתלטות עליה ומניעת מפגשים בינה לבין שאר ילדיה במשך שנים רבות, והאם הייתה תלויה בה. נטען כי נסיבות אלה מצדיקות לבטל את הצוואה.
לצורך בירור כשירות המנוחה בשעת עריכת הצוואה, בית המשפט מינה מומחית מטעמו. בחוות דעתה נרשם, בין היתר, כי החל מ-2010 (כלומר 5 שנים טרם הצוואה) זוהתה אצל המנוחה דמנציה, כאשר בשנה שקדמה לצוואה (2014) היא כבר אובחנה עם "דמנציה בשלב מתקדם, עם קושי רב בתקשורת עקב חירשות". מסקנת המומחית הייתה כי במועד הצוואה הייתה המנוחה "כשירה במידה מוגבלת" בלבד.
גרה אצל היורשת בלי סיבה
השופט פפרני קיבל את טענת המתנגדים כי הצוואה היא תוצר של השפעה בלתי הוגנת מצד היורשת. היורשת אישרה בעדותה כי המנוחה, שהייתה 100% סיעודית, הייתה תלויה בעזרתה לצורך מטלות היומיום. "אני זו שטיפלתי, שדאגתי, שקילחתי, שעשיתי את הקניות, שקניתי לה את הבגדים", העידה. השופט קבע כי התלות החריגה שנוצרה בין היורשת לבין אמה מגבשת את יסוד ההשפעה הבלתי הוגנת.
"מדובר במנוחה שהעתיקה את מגוריה לבית המבקשת ועם הזמן הלכה והפכה קשורה אליה באופן מתמיד", כתב השופט תוך שפקפק בכך שמצבה הרפואי של האם באותה תקופה הצדיק את העתקת מגוריה לבית בתה. הוא הוסיף כי הבת יכלה להסתפק בהשגחה וביקורים בבית האם, והעובדה שהאם גרה אצלה מעידה שהייתה לה השפעה ניכרת עליה.
השופט סבר כי "במבט על" על הצוואה, מתעורר חשד כבד ביותר בנוגע לשאלה אם היא אכן משקפת את רצון המנוחה. מסקנתו הייתה שהופעלה על המנוחה השפעה בלתי הוגנת שמצדיקה כשלעצמה לפסול את הצוואה. מעבר לנדרש, הוא המשיך לבחון גם את סוגיית אי הכשירות.
נוכח הנתונים הרפואיים שהוצגו בחוות דעת המומחית, שלפיהם בשנים שקדמו לצוואה סבלה המנוחה מדמנציה מתקדמת ושלל בעיות אחרות – הגיע השופט למסקנה שהיא לא הייתה כשירה לצוות.
לפיכך הוא קבע שדין הצוואה להתבטל הן מחמת השפעה בלתי הוגנת והן בשל העדר כשירות, והמשמעות היא שהירושה תחולק בין האחים בהתאם לחוק.
מבקשת קיום הצוואה לשלם למתנגדים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 65 אלף שקל.
- ב"כ המבקשת: עו"ד ליאורה אוחנה
- ב"כ המתנגדים: עו"ד רות בן שמואל
לפסק הדין המלא בתיקים ת"ע 26852-12-18 ואח'
עו"ד לואיזה עזייב
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.