יזמית תמ"א סגרה דיל עם דיירים קיימים – ותשלם בענק לחדשים

החברה פעלה מאחורי גבם של רוכשי הדירות החדשות על מנת שיישאו בעלות החניות של כלל הדיירים. ביהמ"ש קבע שהיא תפצה אותם ברבע מיליון ש'

יזמית תמ"א שהתנתה מסירת חניות לקונים חדשים בפרויקט בכך שיישאו גם בעלות אחזקת החניות של הדיירים הוותיקים - תמסור להם אותן ללא תנאי ותפצה אותם בכרבע מיליון שקל. השופט גיא הימן מבית משפט השלום בתל אביב קבע שהתנהלות היזמית, שסגרה את הדיל עם הדיירים הוותיקים מאחורי גבם של החדשים, מהווה הפרה של הסכמי המכר עם האחרונים.

התובעים רכשו עשר דירות בבניין ברחוב אהרונסון שבפתח תקווה אחרי שעבר חיזוק במסגרת תמ"א 38 על-ידי הנתבעת, יזמית נדל"ן. אף שבהסכמי המכר נקבע שלכל דירה תוצמד חניה באמצעות "מכפילי חניה", הלכה למעשה מאז כניסת התובעים לבתיהם החדשים במהלך אפריל 2018 ועד היום טרם נמסרו להם מכפילים תקינים ועובדים.

לטענת הרוכשים הסיבה למחדל נעוצה בבקשת היזמית לחייב אותם בעלויות התחזוקה של כלל החניות, לרבות אלה של הדיירים הוותיקים. לדבריהם, היזמית והדיירים הוותיקים הגיעו להסכמה שהדיירים החדשים שירכשו את הדירות במיזם התמ"א, הם אלה שיישאו בעלויות התחזוקה ובתשלומים השוטפים של מכפילי החניה.

אלא שלטענתם הם לא היו שותפים להסכמה והם מתנגדים לה נחרצות. בתביעה שהגישו הם עתרו לחייב את היזמית למסור להם את החניות ללא תנאי, ולפצות אותם במיליון שקל על עוגמת הנפש.

מנגד טענה היזמית שיש לדחות את התביעה מאחר שתנאי להשמשת המכפילים הוא שהתובעים יתקשרו עם חברת תחזוקה אליה יועבר התשלום החודשי, ובלי זה – אין אפשרות לספק להם את החניות. בתוך כך נטען שמדובר בעלות חודשית זניחה ביותר של שקלים בודדים בחודש, שמרבית הדיירים החדשים כבר הסכימו לשאת בה.

לא זניח

אבל השופט הימן כפר בתזה שהציגה היזמית. "לא זו בלבד שהתובעים לא הסכימו לשאת בהוצאות תחזוקה של מתקנים שאינם משויכים לדירותיהם", כתב, "אלא שעלויות אלו לא הסתכמו בסכומים פעוטים כי אם בתשלומים חוזרים ונשנים, כל חודש במשך שנים ארוכות. הכול, בהנחה שלא יידרש תשלום מיוחד עבור תיקון שהוא מעבר לתחזוקה השוטפת. תנאי שזו משמעותו הכספית לא יכול, לדעתי, 'להתגנב' אל הסכמת הצדדים בלי שיהא לו ביטוי מפורש וברור בהסכמי המכר".

השופט הדגיש שמתווה החניות היה חלק מהסכמה פנימית בין היזמית לבעלי הדירות המקוריים, שהתובעים כדיירים חדשים לא היו שותפים לה, והיא אף לא הוזכרה בחוזים עמם. יתרה מכך, הגם שהסכמי המכר עם התובעים נחתמו עד לראשית 2016, היזמית הודיעה להם על חיובם בעלויות החניות רק במהלך אוגוסט אותה שנה, כלומר הנחיתה את זה עליהם כעובדה מוגמרת.

מאחר שההסכמים עם התובעים שותקים לגבי מתווה החניות האמור, ובהעדר מקור כלשהו שבגינו אפשר לחייב אותם להתקשר עם חברת תחזוקה מסוימת כתנאי לקבלת החניות – קבע השופט שהיזמית למעשה הפרה את הסכמי המכר, ועליה לתקן זאת באמצעות מסירת מכפילי החניה לתובעים ללא כל תנאי, כשהם נגישים ותקינים, תוך חודשיים מפסק הדין.

עוד קבע השופט שהיזמית תפצה את התובעים, יחד ולחוד, ב-210,400 שקל עבור עוגמת הנפש שנגרמה להם, ותשלם להם שכ"ט עו"ד והוצאות בסך 43,900 שקל.

• ב"כ התובעים: עו"ד שי אבני
• ב"כ הנתבעת: עו"ד יעקב (קובי) כהן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.