העובד איבד אצבע. המעסיקה האשימה אותו בכך שלא כיבה את המנוע בזמן שסידר את המשטח ולא השתמש בכפפות אך בית המשפט קבע כי כפפות ממילא לא היו מועילות, וכי האחריות לפקח על יישום נהלי הבטיחות מוטלת עליה.
עובד איבד אצבע ביד ימין לאחר שמסור חשמלי לחיתוך ברזל נחת עליה. השופט הבכיר מנחם (מריו) קליין מבית משפט השלום בתל-אביב הכריע לאחרונה בתביעה שהגיש נגד המעסיקה, והטיל עליה את האחריות העיקרית לתאונת העבודה כיוון שלא דאגה לפקח על העבודה ואפשרה לעובד להשתמש במכונה ללא מחסום. על העובד הוטלו 10% אשמה תורמת כיוון שלא דומם את המנוע בזמן שסידר את משטח העבודה. בסך הכל זכה העובד בפיצויים של כ-120 אלף שקל כולל תגמולי ביטוח לאומי והוצאות משפט.
התובע היה בן 21 כשנפגע בזמן שעבד בחיתוך ברזל במפעל של חברת "מישב בי.אם תעשיות" שבמעלה אפרים. לפי גרסתו, התאונה התרחשה באפריל 2012, כשהרים מסור כדי למשוך ברזל לשבלונה והוא נחת על אצבע יד ימין שלו.
התובע טען כי המעסיקה שלו התרשלה כיוון שסיפקה לו מכונה לא בטיחותית שלא היה בה מגן או מחסום אף שהעבודה חייבה להכניס ידיים מתחת למסור כשהוא מונע.
מנגד טענה המעסיקה כי התובע היה עובד מנוסה שקיבל הכשרה בכל תחומי העבודה במפעל. לטענתה, הוא האשם הבלעדי בתאונה משום שעבד ללא כפפות והשאיר את המנוע דולק אף שהדבר נאסר עליו.
הדרכה לא מספיקה
השופט מנחם (מריו) קליין קבע כי אף שלתאונה לא היו עדים הוא מקבל את התיאור של התובע לגבי נסיבותיה, כיוון שעדותו הייתה משכנעת וממילא אין ספק שנפגע מהמסור.
השופט אמנם קיבל את טענת המעסיקה כי התובע היה צריך לכבות את המנוע לפני שהכניס את היד מתחת למסור אך מהצד השני קבע כי המעסיקה התרשלה משום לא התקינה מחסום.
השופט הוסיף עוד כי ברור שכפפות לא היו מועילות כשמדובר במסור חשמלי שמיועד לחיתוך ברזל וכי התובע אמנם התרשל במידה מסוימת אך הרשלנות העיקרית מוטלת על המעסיקה, שאף לא פיקחה על עבודתו.
בהקשר הזה השופט הדגיש כי מעסיקים מחויבים לוודא שהעובדים מבצעים את משימותיהם בצורה בטוחה, והם לא יוצאים ידי חובה בהעברת הדרכות אלא חייבים לפקח באופן פעיל. על כן נקבע כי אחריות המעסיקה עומדת על 90% ולתובע אשם תורם של 10% בלבד.
בהמשך חישב השופט את הנזקים שנגרמו לתובע, שנותר עם 7% נכות רפואית ותפקודית שהסבו לו הפסדי שכר ופנסיה, כאב וסבל והוצאות עבור תרופות וטיפולים רפואיים, נסיעות ועזרה. שיעור הנזקים הועמד על 109 אלף שקלים, ולאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי של 4,210 שקל ואשם תורם, על כ-94 אלף שקלים. לסכום זה יתווספו הוצאות משפט וכן שכר טרחת עורך דין של כ-22 אלף שקל.
יצוין כי חברת הביטוח של המעסיקה "שומרה" התכחשה לכיסוי הביטוחי בטענה שלא קיבלה ממנה תשלומים. אלא שהסתבר כי הכספים הועברו לסוכן הביטוח וזה לא העביר אותם ליעדם. השופט קליין קבע כי מאחר שהסוכן פועל מטעם המבטחת היא צריכה לשאת במחדליו, ועל כן חויבה "שומרה" בתשלום הפיצויים לפי הפוליסה וכן בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 30 אלף שקל.
עו"ד אורי גלבוע
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.