בית הדין לעבודה קבע כי פקידה בבורסת היהלומים פוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים והושפלה כשמאבטחים ערכו חיפוש לא מוצדק בחפציה האישיים.
פקידה בחברת היהלומים "דה ריבס" שיושבת בבורסת היהלומים ברמת גן זכתה לאחרונה בפיצויים של כ-190 אלף שקל בין היתר על כך שפוטרה בהיריון ללא היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, והושפלה כשסולקה מהמשרדים בבושת פנים.
בתביעה שהגישה הפקידה בשנה שעברה היא טענה כי בו ביום שהודיעה לבעלת החברה על ההיריון זומנה לה מחליפה והיא נדרשה לעזוב את המשרדים, לא לפני שעברה בדיקה משפילה בחפציה האישיים.
מלבד פיצויים על הפרת חוק עבודת נשים, ביקשה התובעת בין היתר גם תשלום שכר על ימי התלמדות, וכן פיצויים על פיטורים ללא שימוע ופגיעה בשם הטוב. את התביעה היא הגישה גם נגד בעלת החברה באופן אישי שלטענתה אחראית להתנהלות הקלוקלת כלפיה.
מנגד, טענה החברה כי מאחר שהתובעת עבדה אצלה פחות מחצי שנה כלל לא היה צורך לבקש אישור לפיטוריה. על כל פנים, החברה הכחישה שפיטרה את התובעת וטענה כי התובעת התפטרה לאחר שהתפרצה בהתקף זעם עקב הגעת עובדת חדשה.
בניגוד לגרסת התובעת בהקשר זה, נטען כי העובדת הובאה לעזרה נקודתית ולא להחלפת התובעת, שכלל לא תוכנן לפטרה. אלא שהתובעת סירבה לשתף עמה פעולה, החלה לצעוק שהיא רוצה לעזוב, לקחה את הדברים שלה והלכה.
לאחר מכן היא חזרה אך המשיכה בהתפרצות הרועמת עד שלבסוף עזבה. לגרסת החברה היא נדרשה לעבור בדיקה על ידי אנשי הביטחון בהתאם לנהלי הבורסה.
עוד נטען כי שולמו לתובעת כל הזכויות המגיעות לה ואין שום יסוד לחיוב בעלת החברה באופן אישי בתשלום כלשהו.
בעידנא דריתחא
השופטת חופית גרשון-יזרעאלי מבית הדין לעבודה בתל-אביב העדיפה את גרסת התובעת כי פוטרה ולא התפטרה.
לאחר שצפתה בצילומי האבטחה וקראה תמלול של הקלטת האירוע השופטת התרשמה שהתובעת לא צעקה או איימה על אף אחד. היא באמת יצאה מהמשרד לאחר ויכוח עם בעלת החברה אך לאחר מכן חזרה והודיעה – גם בכתב – שהיא לא מתפטרת.
"לכל היותר יש לראות את הדברים כהתפטרות של התובעת בעידנא דריתחא, ממנה חזרה מיד תוך שהבהירה את כוונתה להמשיך בעבודה בעל פה ובכתב", כתבה השופטת תוך שהבהירה כי זו לא התנהלות שמנתקת יחסי עבודה. לפיכך, ומאחר שהנתבעת לא הגיבה להודעת התובעת כי היא מעוניינת להמשיך לעבודה, הרי שהיא פוטרה ללא שימוע.
לגבי ההיריון, השופטת קבעה כי תקופת העבודה של התובעת כוללת גם את ימי ההתלמדות שלה, וכשכוללים אותם בחישוב מגלים שהיא עבדה במקום קצת יותר מחצי שנה. מכאן שפיטוריה ללא היתר נעשו בניגוד לחוק עבודת נשים.
בנוסף השופטת הסכימה שהליך הפיטורים של התובעת היה "משפיל, ופגע בשמה הטוב, כאשר נאלצה לעזוב את המשרד מלווה באנשי הביטחון ".
השופטת הוסיפה כי לא השתכנעה שהייתה הצדקה לחפש בתיק של התובעת ואף הפנתה לעדות בעלת החברה שהודתה לבסוף כי השתמשה בעילת שווא לחיפוש.
בסיכומו של עניין התביעה התקבלה בחלקה. לתובעת נפסקו פיצויים של כ-190 אלף שקל בין היתר על הפסדי השכר והזכויות למן התקופה שפוטרה ועד לחודשיים אחרי החזרה מחופשת הלידה, אי-עריכת שימוע, עגמת נפש והוצאת דיבה, כולל שכר טרחת עו"ד.
התביעה האישית נגד בעלת החברה אמנם נדחתה אולם השופטת החליטה כי בשל התנהלותה היא לא תזכה בהוצאות משפט.
עו"ד חביב חורי
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.