העובד מעד בשל צינור שהיה על הרצפה ולידו סף מוגבה של דלת. שופטת בימ"ש השלום בצפת הבהירה כי מעסיקים חייבים להבטיח "רצפה נקייה ממכשולים".
בימ"ש השלום בצפת קיבל את תביעתו של גבר בשנות ה-30 לחייו שנפצע בעת שמפעל לייצור חיתולים, המופעל על ידי חברת "פי.פור.פי מוצרים" – הנתבעת בהליך, יחד עם חברת הביטוח איילון.
המקרע אירע בשנת 2008, כאשר התובע עבד בחברה כמפעיל מכונה. בדרכו להחליף את חומר הגלם במסלול הצמוד למכונה, רגלו נתקלה בסף דלת מוגבה. הוא מעד ונחבל בקרסול. הפציעה הייתה חמורה, ובשנת 2011 התובע נאלץ לעבור ניתוח ארטרוסקופיה.
בתביעתו, שהוגשה בשנת 2014, התובע טען כי מדובר למעשה ברצפה שהייתה "מסלול מכשולים", שכן במסלול ההליכה היה מונח צינור ולאחר מכן אותו סף דלת.
לשיטתו של התובע, הנתבעת אחראית לנזקיו מכיוון שהתאונה אירעה עקב רשלנותה והפרת חובותיה, בכך שלא הבטיחה סביבת עבודה בלתי בטוחה, לא הזהירה אותו ולא נקטה באמצעים הנדרשים למניעת התאונה.
מנגד, הנתבעת טענה כי לא הייתה רשלנות כלשהי מצדה, ואף הכחישה את הנזקים הנטענים והקשר הסיבתי בינם לבין התאונה.
בשל פערים בין חוות דעת שהגישו הצדדים, השופטת רבקה איזנברג מינתה מומחה מטעם בית המשפט, שיעריך את נזקו הרפואי של התובע. מומחה זה סבר כי לתובע נגרמה הפרעת כאב (CRPS), ונותרה לו נכות משוקללת קבועה בשיעור של 16.75%.
לא סתרה את גרסתו
אולם לפני עניין הנזק השופטת איזנברג נדרשה להכריע בשאלת העובדות וכן בשאלת האחריות המשפטית. בסופו של דבר, נושאים אלה הוכרעו לטובת התובע באופן חד משמעי.
"לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבפני והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדות התובע, שוכנעתי כי התאונה התרחשה בנסיבות הנטענות על ידו וכי בנסיבות אלו קמה לנתבעת אחריות לפגיעתו ולנזקיו של התובע", כתבה השופטת.
בהקשר זה השופטת הבהירה כי לא מצאה סתירות מהותיות בגרסת התובע, שהייתה סדורה ואמינה, ואף נתמכה בתמונות, שבהן נראה כי אכן על הרצפה שליד המכונה היה מונח צינור ברזל ואחריו סף דלת מוגבה.
כמו כן, השופטת ציינה שהנתבעת הסתמכה רק על מסמכים רפואיים, אך לא העידה עדים ואף לא הציגה ראייה כלשהי שתסתור את גרסת התובע לסיפור המקרה.
בתוך כך השופטת קבעה שאין לייחס לתובע אשמה כלשהי לפציעתו, וציינה כי "מי שאמור להיות מרוכז במהלך עבודתו במכונה, להביט בה ולהחליף בה חומרים, לא יכול בה בעת גם להביט לרצפה ועל הנתבעת הייתה חובה לוודא כי הרצפה נקיה ממכשולים".
מכאן השופטת הקדישה מספר עמודים לניתוח מקיף של הנזקים השונים שנגרמו לתובע, ובהם כאב וסבל, הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה והוצאות רפואיות.
בסיכומו של דבר, השופטת אמדה את נזקי התובע בסך של כ-523,000 שקל. לאחר ניכוי תגמולים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי, נפסק כי הנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסך כ-460,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי.
· שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.