בת דודתה נהרגה מול עיניה, אולם משרד הביטחון דחה את בקשת החיילת להכיר בה כסובלת מתסמונת פוסט-טראומה. בימ"ש השלום הפך את החלטתו השבוע, וקבע שהיא אכן סובלת מ-PTSD.
באוקטובר 2005, בעת שירותה הצבאי, החיילת-המערערת יצאה לחופשה מהצבא ונפגשה עם בת דודתה. בעת שחצו את הכביש פגע בשתיהן רכב חולף ובת דודתה נהרגה במקום. היא נפצעה קשה בראשה, ברגליה ואף איבדה את הכרתה, ופונתה לבית החולים פוריה שבטבריה, כשחייה בסכנה.
לאחר מכן היא אושפזה בבית החולים רמב"ם שבחיפה למשך שלושה שבועות ואחר כך הועברה לשיקום ב"בית לוינשטיין". נקבעה לה נכות בשיעור 60% וקצין התגמולים במשרד הביטחון הכיר בנכותה הפיזית.
בחלוף 8 שנים, המערערת שוב פנתה לקצין התגמולים, הפעם בבקשה להכרה בה כלוקה בתסמונת פוסט-טראומה (PTSD), כתוצאה מתאונת הדרכים.
הקצין הפנה אותה לבדיקת פסיכיאטר, שקבע בפברואר 2014 שהיא אינה סובלת מ-PTSD, משום שכלל אינה זוכרת את התאונה, ולכן אינה יכולה "לשחזר" אותה. הפסיכיאטר ציין שזהו קריטריון הכרחי ועיקרי בתסמונת. על בסיס עמדה זו, הקצין דחה את בקשתה של החיילת ומכאן ערעורה שהוגש כחודש לאחר מכן.
על החלטה זו הגישה החיילת את ערעורה לבית משפט השלום בחיפה. המערערת טענה כי על אף שאינה זוכרת את התאונה עצמה, קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין התגובות הפוסט-טראומתיים מהן היא סובלת כבר שנים.
בנוסף לכך היא טענה שהקצין התעלם מכל המסמכים הרפואיים של רופאים שטיפלו בה מטעמו, והגישה לוועדה חוות דעת רפואית מטעמה, לפיה מתקיימים אצלה סימפטומים פוסט-טראומתיים ברורים.
"אינה זוכרת – אינה סובלת"?
קצין התגמולים טען כי דחיית הבקשה התבססה על התיעוד הרפואי ועל חוות דעת מומחה מטעמו, ולפיה אם היא לא זוכרת את האירוע הטראומתי – היא אינה יכולה לסבול מ-PTSD שכן, ה"חוויה מחדש" של האירוע הטראומתי עצמו, מהווה קריטריון הכרחי למחלה זו.
בתשובה לדברים אלו העיד המומחה מטעם המערערת כי המהדורה העדכנית של המדריך האמריקאי לאבחון הפרעות נפשיות DSM-5, מכירה בהפרעה פוסט-טראומתית "אצל מי שנפגע בראשו ואינו זוכר את הטראומה עצמה, מאחר ויש לו שכחה של הטראומה עצמה".
חברי ועדת הערר בראשות השופט אורי גולדקורן, הגיעו למסקנה כי המסמכים הרפואיים אכן מצביעים על תסמינים של PTSD.
לפיכך, העדיפו את חוות דעתו של המומחה מטעם המערערת, והוסיפו שעמידתו של המומחה מטעם המערערת על "לחיות את החוויה מחדש" מהווה פרשנות מצמצמת להגדרת המחלה במדריך האירופאי, וכלל אינם עומדים בקריטריונים של המדריך האמריקאי.
משקבעו חברי הועדה כי המערערת אכן סובלת מ-PTSD בעקבות תאונת הדרכים, הם אף הכירו בקשר הסיבתי בין המחלה לתאונה, ולפיכך קיבלו את הערעור והורו על ביטול החלטת קצין התגמולים. משרד הביטחון אף חייבו אותו לשלם למערערת שכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל ואת הוצאותיה עבור חוות הדעת הפסיכיאטרית.
- ב"כ המערערת: עו"ד שאולי יצחק
- ב"כ המשיב: עו"ד עלאא איוב
עו"ד יואב צח-וכס
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.