בית משפט השלום בתל אביב קבע שבית החולים ״ברזילי״ התרשל כשלא אבחן שמטופלת סובלת מהיריון מחוץ לרחם. עקב המחדל היא עברה כריתת חצוצרה שהקטינה את סיכוייה להרות באופן טבעי.
ב-2009 פנתה אישה לבית החולים ״ברזילי״ באשקלון עם כאבי בטן. קביעת הרופאים שהיא סובלת מדלקת התבררה בדיעבד כשגויה שכן היא סבלה מהיריון חוץ רחמי. היעדר הטיפול המתאים הביא לפגיעה בלתי הפיכה. האישה, שנותרה עם נכות וקשיי פוריות, תפוצה ב-164,200 שקל.
לפני כ-10 שנים, בהיותה בת 30, הגיעה האישה לבית החולים בעקבות הפניה מקופת חולים בה צוין שהיא סובלת מהפלה טבעית בלתי שלמה. בבית החולים היא קיבלה תרופה לכיווץ הרחם וריקונו ולמחרת שוחררה לביתה.
כמה ימים לאחר מכן היא חזרה לבית החולים עקב כאבים בבטן התחתונה. היא אושפזה ונערכו לה בדיקות אולטרה סאונד וסי. טי. הרופאים אבחנו שמדובר בזיהום בחצוצרה ובשחלה וניתן לה טיפול אנטיביוטי.
בסוף אותו שבוע שינו הרופאים את אבחנתם וקבעו שמדובר בפקיעת ״גופיף צהוב שחלתי״ (גוף מפריש שנותר לאחר שחרור הביצית ומתחיל להפריש אסטרוגן ופרוגסטרון). התובעת שוחררה לביתה עם המלצה למנוחה ומעקב בטא (בדיקה שמאתרת הורמון שמיוצר על ידי השליה בהיריון).
הכאבים לא פסקו ולמחרת פנתה האישה לבית החולים ״שיבא״. בדיקת אולטרה סאונד גילתה היריון מחוץ לרחם צמוד לשחלה הימנית. היא עברה ניתוח לכריתת החצוצרה לאחר שזו התפוצצה עקב ההיריון החוץ רחמי.
בתביעה טענה האישה שבית החולים ברזילי התרשל כשלא אבחן את ההיריון בזמן, במיוחד לנוכח העובדה שסבלה בעברה מהיריון מחוץ לרחם. בחוות דעת שהגישה נכתב כי אילו הייתה מקבלת טיפול מתאים היה ניתן למנוע את כריתת החצוצרה, ניתוח שמקטין מאוד את הסיכוי להרות באופן טבעי. התובעת סיפרה שאכן היא נזקקה בהמשך הדרך לטיפולי פוריים קשים כדי להרות ואף עברה הריונות קשים.
בית החולים טען שהטיפול שניתן לתובעת היה מקצועי ומיומן. לטענתו, מומחה בתחום ההדמיה פענח את בדיקת האולטרה סאונד הראשונה שהובילה את הרופאים לסבור תחילה כי מדובר בהפלה בלתי שלמה. לאחר מכן כששבה התובעת לאשפוז אבחנו הרופאים מצב של דלקת באגן לאור הנתונים שהיו לפניהם ובהערכה מחודשת אובחן מצבה כפקיעה של גופיף צהוב.
בנסיבות אלה, לטענת בית החולים, לא ניתן לקבוע בגדר חוכמה שבדיעבד, כי הרופאים התרשלו.
טיפולי פוריות קשים
השופט יובל גזית ציין כי העובדה שהתובעת יידעה את הרופאים כי סבלה בעבר מהיריון מחוץ לרחם הייתה צריכה לעורר אצלם חשד לנוכח סיכון מוגבר להישנות התופעה.
כמו כן קבע השופט כי בדיקת בטא היא בדיקה חיונית שיכולה לשלול היריון מחוץ לרחם. במקרה זה, לא נערכה לתובעת הבדיקה במהלך האשפוז הראשון ומדובר במחדל משמעותי שפועל לרעת בית החולים.
עוד קבע השופט שבית החולים התרשל כשבבדיקת האולטרה סאונד באשפוז הראשון לא תועד הגוש שנמצא וגודלו, באופן שמנע אפשרות לבחון האם הוא קטן באשפוז השני.
הוא הוסיף כי מעדויות המומחים עלה שבטרם התפוצצה החצוצרה ניתן היה להעניק לתובעת טיפול שהיה מונע את הצורך לנתח ולכרות אותה. בנסיבות אלה, בית החולים אחראי לכך שהיא נותרה עם נכות של 10% ונזקקה לטיפולי פוריות הקשים.
בגין הפסדי שכר, עזרת צד שלישי וכאב וסבל פסק השופט לטובת התובעת 133,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 31,200 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד אסף אודיז
- ב״כ הנתבע: עו"ד אילת ברזילי
עו״ד יוסי ניזרי
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.