אב לשניים ביקש להפחית את סכום המזונות החודשי עבור ילדיו לנוכח סרבנות קשר מצידם. בית המשפט קיבל את בקשתו וציין בין היתר כי האם מסיתה את הילדים ועליה לשאת בתוצאות.
בבית המשפט למשפחה בירושלים התקבלה לאחרונה תביעה של אב לשניים להפחתת מזונות והוא ישלם 1,000 שקל לחודש במקום 2,200 שקל. לאחר יציאתו בשאלה של האב האם החלה להסית את הילדים נגדו וכיום הקשר בינם לבין אביהם קלוש. בפסק הדין נקבע כי בנסיבות אלה אין זה הוגן לחייב את האב לפרנס אותם.
לבני הזוג לשעבר שני ילדים. ב-2012 הם נפרדו על רקע התרחקות האב מהדת ומהקהילה החרדית אליה השתייכו. בפסק דין שניתן ב-2014 חויב האב במזונות בסך 2,200 שקל.
בבקשה להפחתת המזונות סיפר האב כי בתקופה הראשונה שלאחר הגירושין הקשר בינו לבין ילדיו היה תקין וטוב אך בהמשך החלה התדרדרות ביחסים. לדבריו, הילדים סירבו להיפגש ולדבר עמו, אף לא במרכז הקשר. בעקבות הליך משפטי החלו הילדים לפגוש אותו לשעתיים בשבוע בבית אמו אך הביקור מאולץ חסר משמעות שכן הילדים מאחרים, מסרבים לענות לשאלותיו ויוצאים מוקדם לתפילת ערבית.
האם טענה מצידה כי האשם בסרבנות הקשר הוא האב ואין מקום לפגוע בילדים. לדבריה, האב "דבק ברצונו לחשוף את הילדים לעולמות ולתכנים החדשים שלו" ולגרור אותם לקונפליקט דתי. כמו כן היא הדגישה כי מניעיו של האב הם כספיים והוא מנסה להתפטר מתשלום המזונות. היא הוסיפה כי העובדה שהאב לא מפרנס את הילדים רק מחריפה את הקשיים בקשר ביניהם.
מסרים שליליים
השופטת אורית בן דור ליבל ציינה כי על פי הפסיקה ניתן לצמצם את חובת המזונות כשהילד ״מורד״ ומסרב לקיים קשר עם הוריו בניגוד להוראת בית המשפט.
היא הוסיפה כי שלילת מזונות או הפחתתם בשל סרבנות קשר תיעשה ״בזהירות ובריסון״ מתוך הבנה שמדובר בצעד קיצוני. בין היתר יש לשקול האם סרבנות הקשר נובעת מרצונו של הילד או שיש להורה המנוכר אשמה למצב. כמו כן יש לבדוק האם ההורה המנוכר נקט בכל הפעולות והאמצעים הנדרשים לחידוש הקשר ומה תהיה השפעת ביטול המזונות על הקטין ועל הקשר בינו לבין ההורה.
השופטת ציינה כי מתסקירים שהוגשו בתיק עולה שהעדר הקשר בין האב לקטינים מקורו בהסתה מצד האם. ״התנהלות הנתבעת והמסרים השליליים שהטמיעה בילדים לאורך השנים, בצורה שיטתית, אקטיבית ובוטה, הם שגרמו לסרבנות הקשר הקשה והבוטה מצדם של הקטינים״, כתבה.
היא דחתה את טענות האם וקבעה שאין בסיס בחומר הראיות לכך שהאב חושף את ילדיו לעולמות ותכנים הזרים להם. היא גם התרשמה שהאב מעוניין באמת ובתמים לקיים יחסים תקינים עם ילדיו ואינו פועל מתוך רצון להשתמט ממזונות.
השופטת ציינה שהתובע אינו ״כספומט״ והילדים אינם פטורים מחובתם כלפיו לנהוג בו בכבוד ולקיים עמו קשר. היא הוסיפה שאין זה הוגן לחייב את האב לפרנס את ילדיו תוך התעלמות מהיחס שהם מעניקים לו.
עם זאת, השופטת התרשמה כי ביטול המזונות לגמרי צפוי להעמיק את הקרע ולכן הפחתת המזונות הוא הצעד הראוי בשלב זה.
בסיכומו של דבר פסקה השופטת כי האב ישלם מעתה ועד שהילדים יגיעו לגיל 18 או יסיימו את התיכון מזונות בסך 1,000 שקל לחודש בלבד.
האם חויבה בהוצאות בסך 5,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד ורדה חקלאי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.