הפועל טען שנפל כשהועסק אצל קבלן ישראלי. גרסתו נדחתה על ידי ביטוח לאומי ובית הדין לעבודה. באופן חריג, שופטי בית הדין הארצי התערבו בממצאים העובדתיים וקיבלו את ערעורו
בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה ערעור שהגיש פועל על פסק דין של בית הדין לעבודה בחיפה, בו נדחתה תביעתו להכרה בפגיעה מיוני 2017 כתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. הפועל נפל כשעבד על גג בבית פרטי בפרדס חנה. גרסתו כי באותו מועד הועסק אצל קבלן ישראלי לא התקבלה בבית הדין האזורי אך שופטי בית הדין הארצי קבעו כי יש די ראיות לביסוס הטענה.
הפועל הוא תושב אחד הכפרים בנפת ג'נין. לפני כחמש וחצי שנים, הוא הגיש תביעה לביטוח לאומי בה טען כי נפצע קשה כשהועסק על ידי קבלן ישראלי בגג בית פרטי בפרדס חנה.
המוסד דחה את התביעה מאחר שהפועל לא דווח כעובד של אותו קבלן ולא היה מבוטח. בנסיבות אלה הגיש הפועל תביעה לבית הדין לעבודה.
הפועל העיד שבמועד התאונה לא היה לו היתר עבודה בישראל, אך היה לו היתר שהייה. לדבריו, באותו יום עמד בכיכר בחדרה כדי למצוא עבודה. הקבלן, שהכיר אותו מעבודות קודמות, אסף אותו והציע לו לעבוד עבורו למשך כשבועיים בעבודת רעפים תמורת שכר של 400 שקל ליום.
לאחר שהסכים, הם נסעו יחד לאתר העבודה, שהסתבר בדיעבד כבית פרטי. הם הוציאו את כלי העבודה מהרכב, עלו על גג הבית והקבלן הנחה אותו ואת הפועל הנוסף שהיה עמו לפרק את הרעפים ולהתקין חדשים. הוא החל לעבוד והדבר הבא שהוא זוכר היה שהתעורר לאחר 13 ימים בבית החולים תל השומר. בין היתר אובחנו אצלו שברים בגולגולת, דימום מוחי ושברים בצלעות.
בית הדין לעבודה דחה את התביעה. הוא תהה מדוע הפועל היה על הגג וציין כי בגרסתו נמצאו סתירות. עוד צוין כי גם בהנחה שהתובע עבד אצל אותו קבלן, ספק אם הוא נחשב "עובד" לפי חוק הביטוח הלאומי שכן מדובר בכח עבודה מזדמן לטווח קצר.
בערעור ציין הפועל כי הבעלים של הבית הפרטי בו בוצעו העבודות העיד כי התרשם שהוא עבד עבור אותו קבלן ישראלי, ובנוסף, בכל המסמכים הרפואיים צוין שמדובר בתאונת עבודה.
עדות חד משמעית
השופטים לאה גליקסמן, סיגל דוידוב-מוטולה ומיכאל שפיצר קיבלו את הערעור. הם ציינו כי למעשה אין מחלוקת שהמערער נפצע קשה כשנפל מגג בית פרטי בפרדס חנה. באותה עת בוצעו על הגג עבודות בנייה באמצעות פועלים של קבלן ישראלי ששירותיו נשכרו על ידי בעלי הבית. נסיבות אלה של זמן ומקום מחזקות משמעותית את גרסת הפועל, כתבו השופטים.
הם הוסיפו כי תמיכה נוספת בגרסת המערער הם מצאו בעדות בעל הבית, שראה את הפועל שרוע על הקרקע מיד לאחר נפילתו, ואת הקבלן מזמין אמבולנס ודואג לפינויו של המערער לבית החולים. הם ציינו שמדובר בעד אובייקטיבי שהבין בזמן אמת כי המערער היה עובד של הקבלן.
הם הוסיפו כי מהראיות עלה שהמערער התקבל לעבודה כפועל על בסיס שכר יומי, כי הוא לא היה עצמאי וכי הוא גם לא היה "עובד לשעה" בהתאם להגדרה בחוק ביטוח לאומי, שכן העבודה תוכננה לשבועיים.
בנסיבות אלה קבעו השופטיים שהמערער זכאי להכרה בו כנפגע עבודה מכוח החוק, גם אם הקבלן לא דיווח עליו ולא שילם עבורו דמי ביטוח.
המוסד חויב בהוצאות בסך של 7,500 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד חוסיין אבו חוסיין
- ב"כ המוסד: עו"ד יוסף פולסקי
עו"ד ג'אהד חורי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.