8 שנים לאחר שנישלה את אחת מבנותיה, ערכה המנוחה צוואה חדשה בה חילקה את הרכוש בין שתיהן באופן שווה. אלא שבית המשפט פסל אותה: "סבלה מדמנציה, בלבול והזיות"
שקל אחד: זה מה שתקבל יורשת מעיזבון אמה בהתאם להחלטת בית המשפט למשפחה בחיפה, שניתנה לאחרונה. המנוחה ערכה אמנם צוואה מאוחרת בה חילקה את ירושתה שווה בשווה בין שתי בנותיה, אך השופט אפרים צ'יזיק פסל אותה אחרי שהטיל ספק בכשירותה לצוות באותה תקופה, ושוכנע כי האחות המקופחת ובעלה היו מעורבים בהכנתה.
אימן של האחיות נולדה ברומניה בשנת 1926. היא ניצלה אמנם מהצורר הנאצי, אך בשנות השמונים אובחנה כסובלת מדיכאון מג'ורי ובהמשך מהפרעה פוסט טראומטית. לפני כשנתיים היא הלכה לעולמה בגיל 96. אחרי מותה, רבו בנותיה איזו מצוואותיה יש לקיים: האם זו מ-2012 המורישה הכול לאחת מהן, למעט שקל אחד לשנייה, או שמא צוואה מ-2020 המחלקת את הירושה שווה בשווה.
לטענת האחות שקופחה בצוואה הראשונה, יש לקיים את זו השוויונית. לטענתה חרף גילה המתקדם של האם במועד הצוואה המאוחרת ורישומים רפואיים המלמדים על ירידה בכושרה הקוגניטיבי - הלכה למעשה מומחה בתחום הפסיכיאטריה שבדק אותה קבע שהיא כשרה לצוות, ומכאן שיש לתת תוקף לצוואה זו.
מנגד טענה הזוכה בצוואה המוקדמת שאימה הוכרזה כפסולת דין עקב דמנציה כשנתיים לפני הצוואה המאוחרת. היא חידדה שמצב קוגניטיבי ודמנציה אינם משתפרים אלא רק מחמירים עם חלוף הזמן, ולכן ברור שבמעמד החתימה על הצוואה האחרונה היא לא הייתה כשירה לצוות. מכאן, לטענתה, שיש לאשר את צוואת 2012.
חוות דעת סותרות
ואכן, ברוח טענות הזוכה בצוואה הראשונה קבע השופט צ'יזיק שמתקיים ספק ממשי לגבי יכולתה של המנוחה לצוות ב-2020, מועד הצוואה השנייה.
כך, צוין שלדברי מומחית אחרת בתחום הפיסיכאטריה והפסיכוגריאטריה אשר בדקה את המנוחה, מצבה הקוגניטיבי היה יציב עד לשנת 2017, אך בשנה העוקבת חלה החמרה בדמנציה ממנה סבלה. אותה מומחית אף מצאה שהמנוחה החלה לסבול במהלך השנים שבין שתי הצוואות מבלבול ומהזיות.
יתרה מכך, הדגיש השופט, אותו מומחה שהאחות המקופחת נפנפה בחוות דעתו, לפיה אימה הייתה כשירה לצוות ב-2020, הביע דעתו ששלוש שנים לפני כן, ב-2017, המנוחה לא הייתה מסוגלת לדאוג לענייניה ולכן נזקקה למינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש.
"קשה מאוד לבית המשפט לקבל מצב בו רופא מומחה מציין חוסר יכולת לדאוג לעניינים האישיים בשנת 2017, ומעניק חוות דעת הפוכה לחלוטין בחלוף 3 שנים, כאשר אין עדות לשיפור במצבה הקוגניטיבי של המנוחה", כתב השופט.
הלכה למעשה הוא התרשם שהאחות המקופחת ובעלה היו מעורבים בעריכת הצוואה המאוחרת. בצירוף הספק בנוגע לכשירות המנוחה הוא קבע שאין לקיים את צוואת 2020.
בהמשך דחה השופט את התנגדות האחות המקופחת לצוואת 2012. הוא התרשם שרצונה האמיתי של המנוחה אכן היה להוריש את כל רכושה, למעט שקל, לאחת מבנותיה בלבד. זאת בין היתר על סמך תצהיר משפטי שהגישה האם בהליך משפטי מסוים, בו נכתב שבתה האחרת הייתה קרה אליה ולא התעניינה בה או בבעלה, אלא רק בכסף.
לפיכך השופט קבע שצוואת 2012 היא זו שתקוים, תוך חיוב האחות המקופחת בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובעת את צוואת 2020: עו"ד אלון בר
- ב"כ התובעת את צוואת 2012: עו"ד ברק לסרי
עו"ד מעין סבג
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.