הבעל הבטיח שלום בית ושכנע את אשתו שההסכם הוגן ומטרתו להציל את ביתם, אלא ששלום לא היה. השופטת קבעה כי האישה חתמה עליו כשהייתה במצוקה נפשית עקב אלימות והשפלות, ולא הבינה שוויתרה על זכויות משמעותיות
שופטת בית המשפט למשפחה בתל-אביב ורד שביט פינקלשטיין קיבלה לאחרונה תביעה לביטול הסכם שלום בית וגירושים שאושר ב-2015, במסגרתו ויתרה אישה על זכויותיה בבית בשווי 5 מיליון שקלים. השופטת כתבה בפסק הדין שחתמה על ההסכם כשהייתה נתונה תחת לחץ, איומים והשפלות קשות מצד בעלה לשעבר, ולא הבינה שמדובר בהסכם מקפח שהעניק לו זכויות כלכליות נרחבות על חשבונה.
בני הזוג התחתנו בגיל צעיר, חזרו בתשובה והביאו 8 ילדים לעולם. ב-2013 היחסים נקלעו למשבר ובמסגרת הליכים משפטיים הוסכם שהבית יימכר בכינוס נכסים והתמורה תחולק ביניהם.
אבל ביום שבו עורכי הדין שלהם היו אמורים לבצע את ההתמחרות הם ניגשו לבית המשפט ללא ידיעתם וביקשו לאשר "הסכם שלום בית או גירושים" שניסחה קרובת משפחה של הבעל. בהסכם, שאושר באותו היום, נקבע בין היתר שיחזרו לשלום בית אבל אם הבעל יחליט להיפרד הזכויות בבית יועברו אליו והאישה תתפנה תוך 30 יום. עוד הוסכם שהבעל יוותר על מניות שקיבלה האישה מהוריה.
בפועל שלום בית לא היה והמצב הקשה בבית, בו הילדים והאישה היו חשופים לאלימות והשפלות באופן יומיומי, המשיך להידרדר ובשלב מסוים רשם הערת אזהרה לטובתו מכוח ההסכם. כשנה לאחר מכן הגישה האישה תביעה לביטול ההסכם עקב עושק, טעות והטעייה.
תוך כדי ניהול ההליך בני הזוג התגרשו והבעל הורשע בהתעללות בארבע בנותיו ונשפט ל-7 שנות מאסר (ערעור על הכרעת הדין עומד לפני דיון בבית המשפט העליון).
בתביעה טענה האישה כי נשאבה למערכת יחסים הרסנית שהייתה כרוכה בהשפלות ובאלימות. לדבריה, בעלה הבטיח לה שלום בית ואיים שאם לא תחתום הבית יימכר ולא יהיה שלום. כשחתמה על ההסכם המקפח הייתה במצב נפשי קשה ולא הבינה שנשארה ללא כלום כיוון שהמניות מעולם לא הניבו כספים וממילא הוריה לקחו אותן בחזרה.
הבעל הכחיש את הדברים. לדבריו, אשתו הבינה על מה חתמה ומדובר בהסכם הוגן שבמסגרתו ויתר על מניות בשווי ניכר.
מציאות בלתי אפשרית
אבל השופטת ורד שביט פינקלשטיין דחתה את טענותיו. "התרשמתי כי בעת החתימה על ההסכם התובעת היתה במצב נפשי קשה ביותר ובמצוקה קשה וגדולה. מצוקה שהיא תוצר של מסכת איומים, לחץ ואלימות שהפעיל עליה הנתבע...", כתבה.
"התובעת האמינה לנתבע כי ברצונו לחיות עמה בשלום בית וכי החתימה על ההסכם הינה תנאי לשלום הבית וכן תמנע את מכירת הבית בכינוס נכסים... מצוקה קשה זו יצרה אצל התובעת מציאות בלתי אפשרית בה אין לה כל ברירה אלא לחתום על ההסכם כאן ועכשיו ומבלי שהינה מסוגלת לשקול נכונה את תנאי ההסכם בצורה רציונלית והגיונית".
עוד ציינה השופטת כי ההסכם נחתם בלחץ ובחופזה ונערך על ידי קרובת משפחה של הנתבע מבלי שהתובעת הייתה מיוצגת.
היא הוסיפה כי בניגוד לטענת הנתבע ה"וויתור" על המניות לא הפך את ההסכם להוגן. מדובר במניות שהאישה קיבלה במתנה ומכאן שממילא לפי חוק יחסי ממון לא נחשבות לרכוש משותף – דבר שהאישה לא הייתה מודעת לו. "עניין המניות נכתב בהסכם למראית עין בלבד", כתבה.
לפיכך השופטת הורתה על ביטול ההסכם עקב עושק, טעות והטעייה וחייבה את הנתבע בהוצאות של 50,000 שקלים.
- ב"כ התובעת: עו"ד דבורה צור, עו"ד גלי קוטק-איתן
- ב"כ הנתבע: עו"ד דיני משפחה דין עדני
עו"ד לאה קליין אליאב
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.