ליקויי בנייה, חריגות בנייה ועגמת נפש: קבלן יפצה רוכשים בכ-320,000 ש'

השופט קבע כי בנייה בלתי מקצועית הביאה לרטיבויות משמעותיות ולאי התאמות בין היתר הבנייה לבין מבנה הדירה בפועל. עם זאת, השופט דחה חלק ניכר מטענות הרוכשים, שתביעתם הוגשה על סך 1.5 מיליון שקלים.

השופט רונן פלג מבית משפט השלום בכפר סבא הורה לחברת "קאלש מרדכי נכסים ובנין" ולבעליה ומנהלה המרכזי, לשלם פיצויים בסך כ-320,000 שקלים לבני זוג שרכשו דירה בהוד השרון, עבור ליקויי בנייה בדירה, אי התאמות בין היתר הבנייה לבין הבנייה בפועל, וכן עבור עגמת נפש.

עם זאת, חלק מטענות התובעים – שהגישו תביעה על סך 1.5 מיליון שקל – נדחה מנימוקים שונים.

החברה-הנתבעת היתה אחראית לתכנון והקמת בית מגורים בו נמצאת הדירה, ומכרה בו מספר דירות בשנים 2007-2008. מאוחר יותר הנתבע – הקבלן ובעלי החברה הנתבעת – רכש מחברה אחרת דירה בבניין, ממנה רכשו אותה התובעים מכח הסכם עליו חתמו בשנת 2009.

בשנת 2014 הם הגישו תביעה נגד החברה והקבלן במסגרתה העלו שורה של טענות בדבר ליקויי בנייה, איחור גדול ברישום הדירה על שמם, חריגות בנייה לעומת ההיתר שניתן, ועוד.

לצורך הכרעה בסוגיות השונות, השופט פלג מינה מומחים שונים מטעם בית המשפט. מצב הדירה וליקויי הבניה השונים נבדקו על ידי מהנדס-מומחה. הערכותיו הסתכמו בסך של כ-205,000 שקל עבור עלויות תיקוני ליקויים כגון ליקויי רטיבות משמעותיים, שהנתבע לא תיקן בניגוד להתחייבותו בנספח לחוזה הרכישה.

בנוסף לכך מומחה לשמאות מקרקעין מטעם בית המשפט, העריך שישנו חוסר התאמה בין היתר הבנייה לבין מה שהתקבל בפועל. מומחה זה סבר שהתובעים זכאים לפיצוי על כך שהיתר הבנייה מגדיר שטח של 5.38 מ"ר בחדר היציאה לגג כשטח שירות, על אף שהוא נמכר כשטח "עיקרי" ולאור העובדה שלא ניתן לשנות את ההגדרה.

התובעים אשמים באיחור

השופט פלג אימץ את עמדות אלה, בניגוד לעמדות מומחים מטעם הצדדים, לאחר שלא מצא סיבה בולטת לסטות ממסקנותיהם.

עם זאת, בהמשך פסק דינו השופט דחה בין היתר את טענת התובעים לנזק עקב רישום זכויות התובעים בדירה באיחור של מספר שנים.

בהקשר זה, לאחר שניתח את העדויות כולל את עדותה של עורכת דין שייצגה את הנתבע באותה עת, השופט הגיע למסקנה כי "האיחור ברישום זכויות התובעים בדירה נבע מהתנהלותם של התובעים ובא כוחם דאז, ואין להטיל את האחריות לפתחם של הנתבעים".

על כך השופט הוסיף כי לדעת המומחה מטעם בית המשפט, לנוכח העובדה שהבית המשותף נרשם, אי רישום הזכויות בדירה לא פגם בתכונות הנכס ולא הוריד מערכו.

השופט אף דחה את טענות התובעים בדבר אובדן זכויות בנייה לא מנוצלות, לאחר ששוכנע כי "זכויות הבנייה הבלתי מנוצלות הוענקו לתובעים כהטבה וללא כל התחייבות חוזית. טענות התובעים להפסד ודרישתם לפיצוי הן בבחינת רעה תחת טובה".

בכל הקשור לתשלום הפיצוי, השופט קבע כי הנתבעים יישאו בו ביחר: החברה, משום שבנתה את דירת התובעים באופן "בלתי מקצועי" כלשונו, ואילו הקבלן, בשל הפרת חובתו החוזית הישירה כלפי התובעים.

בסיכומו של דבר, השופט פסק לזכות התובעים פיצוי בסך כ-205,000 שקל עבור עלויות תיקון ליקויי הבנייה, 64,350 שקל בגין אי התאמה בהגדרות שטח מסוים בחדר יציאה לגג, וכן 50,000 שקל בגין עגמת נפש. בנוסף, הנתבעים חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של כ-102,250 שקל.

• ב"כ התובעים: עו"ד רחלה אלוביק
• ב"כ הנתבעים: עו"ד זהר גרינברג

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.