למעלה מעשור אחרי מות "אביו" היהודי: בן לאם מוסלמית עתר לרשת אותו

האיש, תושב חוץ, סיפר כי מעולם לא הוכר רשמית כבנו הביולוגי של המנוח הישראלי, בשל "בושה" סביב זהות אמו. הוא ביקש בדיקה גנטית שתוכיח את גרסתו

האם תושב חו"ל שנולד לאם מוסלמית יירש גבר יהודי וישראלי שהלך לעולמו לפני למעלה מעשור? האיש התעקש שהוא בנו הביולוגי ולכן זכאי לנתח מהעיזבון, בעוד בנותיו של המנוח פקפקו בטענה. השופט הבכיר מרדכי (מוטי) לוי מבית המשפט למשפחה בקריית גת קבע שבקשת האיש לעריכת בדיקה גנטית שתוכיח את גרסתו הקדימה את זמנה, וכי תחילה עליו לעתור לביטול צו הירושה.  

בבקשה שהוגשה לבית המשפט טען התובע, המתגורר בחו"ל, שהוא בנו של גבר ישראלי, אב לשתי בנות, אשר הלך לעולמו לפני למעלה מעשור באשדוד. אחרי מות האיש, באוקטובר 2013, ניתן צו ירושה שלפיו בנותיו בלבד הן היורשות אותו. לטענת התובע, הלכה למעשה הוא בנו הביולוגי של המנוח וככזה הוא זכאי לנתח מהירושה.

התובע הסביר את השתהותו הרבה בנקיטת ההליך בכך שהייתה במשפחה "אי נעימות בשל העובדה שאמי מוסלמית ואבי יהודי", כך שהקשר בינו לבין המנוח היה "מתחת לרדאר" והוא מעולם לא גדל כבנו הרשמי. עוד סיפר התובע כי סמוך לפטירת המנוח, במהלך 2012, נוצר ביניהם נתק מכיוון שהתובע דיבר לא יפה לאמו, והמנוח כעס עליו. מסיבה זו, כך טען, מות "אביו" הובא לידיעתו באיחור ניכר.

ברמה האופרטיבית ביקש התובע מבית המשפט לאשר לו לערוך בדיקת רקמות אשר תוכיח את היותו בנו הביולוגי של המנוח, וכפועל יוצא מכך את זכאותו לרשת אותו.

מנגד, בנותיו הביולוגיות של המנוח טענו כי אביהן מעולם לא שיתף אותן שיש להן אח למחצה. לדבריהן, במהלך השבעה על אביהן הסתובבה אמנם שמועה על כך שהמנוח הביא ילד נוסף מאישה אחרת, אלא שנאמר להן כי מדובר בשקר גס.

בתוך כך העלו האחיות אפשרות שהתובע הוא בכלל בנו הביולוגי של דוד שלהן שלטענתן "דאג למרר את חייהן" בהליך אחר הקשור בירושת סבתן.

מבקש לדלג שלב

במסגרת ההליך התבקשה התייחסות היועצת המשפטית לממשלה לבקשה הלא שכיחה. עמדתה הייתה שמאחר ולא קיים חשש לממזרות, יש לאשר את ביצוע הבדיקה הגנטית המבוקשת באחת משתי דרכים: ככל שקיימת דגימה של המנוח – אז באמצעותה ובאמצעות דגימות התובע ואמו; ואם לא – באמצעות דגימות של התובע ואחת מבנות המנוח, אם תסכמנה לכך.

אבל השופט לוי קבע שעוד מוקדם להורות על ביצוע הבדיקה הגנטית, וכי תחילה על התובע לעתור לביטול צו הירושה שניתן לפני 11 שנים. "בפועל מבקש התובע לדלג על השלב של בירור טענותיו כמסד לביטול צו הירושה ולשנות את צו הירושה על דרך של בדיקה גנטית, הבאת הוכחה מקדימה לתביעתו לביטול צו הירושה. לא זו הדרך", כתב.

השופט חידד שכל עוד צו הירושה עומד על תוקפו "הוא המתווה את ההליכים מכוחו" ולכן "על התובע היה להגיש מלכתחילה תביעה לביטולו. רק לאחר שיעבור משוכה זו, יוכל לבקש את הבדיקה הגנטית".

בנסיבות העניין הבקשה נמחקה והתובע חויב בהוצאות של 5,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד דוד חיים אלול
• ב"כ הנתבעות: עו"ד שרית פשלי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.