לאחר שהבעל ביקש לסלק את התביעה בשל הסכם הממון, פרודתו עתרה לביטול ההסכם. השופטת דחתה את שתי דרישותיה וחייבה אותה בהוצאות
בפסק דין שפורסם לאחרונה דחה בית המשפט למשפחה בפתח תקווה תביעת אישה לביטול הסכם ממון עליו חתמה עם בעלה לשעבר. לתביעה קדמה עתירה מצד האישה לקבלת חצי מרכוש הבעל. השופטת נאוה גדיש ייחסה לאישה חוסר תום לב ודחתה את טענתה כי במועד הגשת התביעה הרכושית היא שכחה מהסכם הממון.
התובעת והנתבע התחתנו לפני כשני עשורים והביאו לעולם שלוש בנות. טרם החתונה הם חתמו על הסכם ממון המחיל עליהם הפרדה רכושית כמעט מלאה. העקרון העובר בהסכם כחוט השני הוא שרישום נכס כלשהו על-שם מי מהצדדים הוא שקובע את הבעלות עליו, במקרה של פרידה.
בפברואר 2020 פצחה האישה בהליכי גירושין, ולאחר כחמישה חודשים הגישה באמצעות באי כוחה - עו"ד אליזבט ברזאני דדון ועו"ד יואל רביב - את התביעה הרכושית לבית המשפט, בה עתרה לקבל 50% מהרכוש הרשום על-שם בעלה, למרות הסכם הממון.
בתגובה הגיש הבעל, באמצעות עו"ד נטע מרום מגנזי, בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענה שהיא נעדרת עילה לנוכח הסכם הממון. מהלך זה הוביל את פרודתו להגיש עתירה נוספת, הפעם לביטול ההסכם. בעניין זה טענה האישה כי לאורך הנישואים פעלו הצדדים בניגוד להסכם, מה שמעיד על כוונתם לזנוח אותו ולאמץ כוונה לשיתוף מוחלט בנכסים.
השופטת גדיש ציינה ששקלה לדחות את התביעה הרכושית רק בשל העובדה שהיא קדמה לעתירה לביטול הסכם הממון, מבלי שהתובעת הזכירה את קיומו. בתוך כך היא דחתה את תירוץ האישה כי שכחה מהסכם הממון, וייחסה לה חוסר תום לב.
לגופו של עניין קבעה השופטת שעל שתי התביעות להידחות. לגבי העתירה לביטול הסכם הממון היא קבעה שלא הוכח כי הצדדים זנחו את ההסכם לאורך נישואיהם אלא אדרבה, חיו תחת צלו.
בהקשר לכך צוין שלאורך הנישואים חשה האישה תסכול מכך שבעוד אחי בעלה נהנה מרמת חיים גבוהה, המתבטאת בין היתר בבית בבעלותו עם בריכה, בשל התנהלות בעלה היא נאלצת לנדוד בין דירות שכורות והוא לא דואג שתהיה להם קורת גג משלהם.
"התרשמתי כי התובעת, שהייתה מודעת לכל אורך השנים כי עליה לדאוג לכך שיהיה נכס שרשום גם על שמה, ניסתה להגיע לכך, וכשהבינה שאין בכוונת הנתבע לרכוש נכס כזה - החליטה על גירושין", כתבה השופטת. היא הדגישה שהתובעת אישה משכילה ובעלת תארים, שיש להניח כי הבינה את הסכם הממון עליו חתמה, ואת ההפרדה הרכושית שהחיל ההסכם על נישואיה.
לפיכך השופטת דחתה את התביעה לביטול ההסכם. בהמשך, וכפועל יוצא מכך, נדחתה כאמור אף מרבית התביעה הרכושית, למעט סכומים שנקבע כי על הבעל להעביר לתובעת עבור נכסיהם המשותפים (חשבון הבנק המשותף והרכב), בסך כחמישים אלף שקל.
בשל דחיית חלק הארי של תביעותיה חויבה האישה בהוצאות משפט בסך 40,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.