"דין הילדים של אישה ושל מי שנחשד שבגד עימה" - זו הייתה הסוגייה שבה נדרש בית הדין הרבני להכריע. ליתר דיוק: האם הילדים ממזרים, ולכן אסורים לחיתון. לאחר סקירת ההלכה, נקבע שהילדים אינם ממזרים.
בית הדין הרבני האזורי באשקלון קיבל את בקשתם של זוג הורים לילדים, במסגרתה ביקשו שיינתן היתר לפיו כל ילדיהם יכולים להתחחתן עם כל יהודי.
הצורך בבקשה נבע מהנסיבות שבהן השניים הכירו והביאו את ילדיהם לעולם. ההורים – שניהם גרושים כיום – הכירו בזמן שהאישה עדיין הייתה נשואה לבעלה בשנת 1993 בית הדין הרבני דחה את בקשתם להינשא וקבע שהדבר אסור. הנימוק היה, בין היתר, "מעשה איסור" בין הצדדים בזמן שהאישה עדיין הייתה נשואה לבעלה הקודם. על כן נאסר עליה להינשא לבן זוגה "הבועל" (וכן לבעלה-לשעבר לאחר שהתגרשו).
השניים סיפרו שהם לא קיימו את דברי בית הדין בפסק הדין משנות ה-90, וחיו ביחד מבלי להתחתן, תוך הצגת מצג שווא של נישואין רגילים. האישה שינתה את שם משפחתה לשם משפחתו של הגבר ואף נרשמה כנשואה לו. לדבריהם, הילדים הם ילדיהם המשותפים, והם גם רשומים בתעודות הזהות של שניהם כילדיהם.
כעת נדרשו שלושת הדיינים – הרב ישי בוכריס, הרב שמעון לביא, הרב דניאל כ"ץ – להכריע בבקשת בני הזוג שביקשו להתיר את ילדיהם לנישואין.
למעשה השאלה הייתה האם ילדיהם נחשבים "ממזרים". אם כן – הרי שלממזרים אסור להינשא, או בלשון היהודית – "לבוא בקהל". מסיבה זו, בין היתר, בתי הדין משתדלים שלא להכריז על "ממזרים" בקלות.
"השאלה העומדת בפנינו היא האם יש פסול בילדים הנולדים מאישה שנאסרה להינשא לאדם משום איסור להינשא ל"בועל'", הסבירו הדיינים בפתחו פסק הדין.
לא נעשה בירור
תחילה הבהירו הדיינים כי על פי התורה אישה שנאסרה על בעלה עקב "זנות" – הנולד ממנה אינו נחשב ממזר (להבדיל מילד שנולד לאישה על ידי גבר זר בזמן שהיא נשואה). לפיכך, הדיינים הבהיר שאין כאן "ממזרות מהתורה".
מכאן הדיינים ניגשו לסקירה וניתוח מעמיק של השאלה האם הילדים נחשבים "ממזרים מדרבנן", כלומר לא מהתורה במפורש אלא מכח חוקים שהתקינו חז"ל במשנה ובגמרא, ובחכמים והספרים שבאו אחריהם.
בסוגייה זו הדיינים הציגו מגוון דעות ומחלוקות שונות – מהרמב"ם ועד החזון איש – לגבי שלל מצבים שונים שעליהם ההלכה נתנה את הדעת. בסיכומו של העניין, הדיינים הסבירו כי "מדברים אלו עולה שבמקרה של אישה שזינתה ונולדו ילדים לאחר מכן מהבעל או מהבועל לא יתקיים דין ממזר מדרבנן".
על כך הדיינים הוסיפו שבמקרה הנדון, הצדדים נאסרו בשל "חשש" ולא נעשה בירור של ממש בשאלה האם הם קיימו יחסים, ובלשון היהודית האם היה "מעשה זנות". לפי הדיינים, מחמת חשש זה, בוודאי שהילדים אינם צריכים להיפסל.
התוצאה הייתה כי הילדים רשאים להינשא.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד שלומי נעמן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.