בהסכם המכר סוכם שהכסף יוחזק בנאמנות ויועבר למוכר רק אם יצליח להשיג היתר תוך תקופה מסוימת. תביעה שהגיש נגד הרוכש בטענה שהכשיל אותו, נדחתה
השופטת הבכירה מרים קסלסי מבית משפט השלום בירושלים דחתה לאחרונה תביעה שהגיש מוכר דירה ביישוב כוכב יעקב שבאיו"ש נגד הרוכש, בטענה שהוא זכאי לקבל עוד 100 אלף שקלים שמוחזקים בנאמנות ופיצוי של 200 אלף שקלים על הפרת הסכם מכר. בפסק הדין נקבע כי בהסכם המכר נכתב מפורשות שהכספים יועברו לו רק אם יכשיר עבירות בנייה שבוצעו בבית. מאחר שלא הצליח לעשות זאת ולא הוכיח שהייתה אפשרות לקבל היתר והרוכש הכשיל אותה – הוא לא זכאי לכספים או לפיצוי.
הדירה נמכרה ב-2017 תמורת 1,950,000 שקלים כשהיו בה חריגות בנייה שבוצעו על ידי הבעלים הקודם. לפיכך סוכם בהסכם המכר כי 100 אלף שקלים מהתמורה יופקדו בנאמנות אצל עו"ד ויועברו למוכר אם יצליח להכשיר את החריגות עד יוני 2019. אם לא, הם יוחזרו לרוכש כפיצוי על עבירות הבנייה.
ב-2019, לאחר שהמוכר לא קיבל את הכספים, הוא הגיש נגד הרוכש תביעה. הוא טען שהרוכש מסרב לשחרר לו את הכספים תוך הפרה יסודית של הסכם המכר שמזכה אותו גם בפיצוי מוסכם של 200 אלף שקלים.
המוכר טען שיכול היה להכשיר את הבנייה בקלות אם המוכר היה מאפשר לו לבצע התאמות. כל מה שהיה צריך לעשות הוא לקצר מעט פרגולה בחזית, למלא בעפר ולהסיר 2-3 מדרגות בגרם המדרגות החיצוני. אלא שהרוכש סירב לכך בחוסר תום לב ודרש ממנו להשיג היתר למצב הקיים.
הרוכש טען לעומת זאת כי לא הפר את ההסכם אלא פעל על פיו, והוא זכאי לקבל חזרה את כספו כפיצוי על כך שיצטרך להרוס את החריגות כדי לא לעמוד לדין.
לטענתו, ההתחייבות של המוכר הייתה למסור את הבית כמו שהוא ולקבל היתר לחריגות. אלא שהתברר שאי אפשר להכשיר את הבנייה בשום דרך ונראה שהרוכש היה מודע לכך מלכתחילה אבל לא גילה לו את האמת.
להכשיר זה לא להרוס
השופטת הבכירה מרים קסלסי קבעה כי בהסכם המכר נקבעה סנקציה ברורה של הפחתת 100 אלף שקלים מהתמורה אם עבירות הבנייה לא יוכשרו תוך תקופה מסוימת. מאחר שהתובע לא הצליח להכשיר את העבירות – כלומר, לקבל עליהן היתר בדיעבד – וגם לא הוכיח שאפשר היה לעשות זאת באמצעות "התאמות קלות" כטענתו, הוא לא זכאי לכספים.
השופטת קבעה כי התובע "נכשל כשלון חרוץ" בהוכחת הטענה שאפשר היה להכשיר את הבנייה בדרך כלשהי. היא ציינה כי כבר ב-2017 המועצה דרשה ממנו להרוס את התוספות ונמסר לו ש"לא מצוי פתח להוציא רישיון" – מידע שלא גילה לרוכש.
בנוסף, התובע לא הגיש חוות דעת תכנונית שתומכת בטענתו, ומכתב אישום שהוגש נגד גרושתו בעקבות החריגות עלה כי שום התאמה לא הייתה עוזרת כיוון שכל הפרגולה וכל המדרגות נבנו ללא היתר. עוד הפנתה השופטת לכך שהמפקח כתב לו מפורשות שעליו להרוס את הבנייה. להכשיר זה לא להרוס, הבהירה.
השופטת קבעה לסיכום כי ההכשרה לא התאפשרה בגלל עמדת מוסדות התכנון וללא שום קשר להתנהלות של הרוכש, ועל כן המוכר לא זכאי ליתרת התמורה. משכך, היא דחתה את התביעה וחייבה את התובע בהוצאות של 7,500 שקלים.
- ב"כ התובע: עוז אלדד, עורך דין מקרקעין (מטעם הלשכה לסיוע משפטי)
- ב"כ הנתבע: עו"ד יניב גלבוע
עו"ד דניאל כהן
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.