מאת: עו"ד יעקב לביא
לפסק הדין בעניין בעניין אלחטיב נ' עיריית רמלה
מדוע פוטר מורה מסור ואהוב מבית הספר התיכון ברמלה? עו"ד יעקב לביא על השופט לא מצא את התשובה, אבל חייב את העירייה לשלם על התנהלותה הפסולה והלא חוקית 80 אלף שקל.
בית ספר תיכון בעיר רמלה העסיק בין השנים 2005-2008 מורה לאזרחות, שהיה בעל תואר במדעי הרוח והחברה ותעודת הוראה בחינוך ופילוסופיה. בשנות עבודתו בבית הספר קצר המורה הצלחה וקודם גם לתפקיד מרכז מקצוע האזרחות. הוא אף נענה להצעת בית הספר והחל להשלים את לימודיו לצורך קבלת תעודת הוראה מתאימה באזרחות.
בשנת 2008 הועבר בית הספר, שהופעל עד אז על ידי איגוד ערים רמלה-לוד, לניהולה הבלעדי של עיריית רמלה. ימים ספורים לאחר מכן קיבל המורה מכתב פיטורין, המתנה את המשך עבודתו בהמצאת אישורים לימודיים בהוראת האזרחות עד לסוף שנת הלימודים.
המורה פנה למנהל בית הספר לבירור העניין, והלה הבטיח לו לבטל את הפיטורים בתוך שבוע. לדברי המורה, באותה תקופה גדל מספר שעות הוראת האזרחות ובבית הספר לימדו מורים נוספים ללא תעודת או רישיון הוראה.
בסופו של דבר המורה פוטר והוא הגיש תביעה כנגד עיריית רמלה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. לטענתו, על אף שהיה עובד קבוע, הוא פוטר ללא שימוע, ללא סיבה מספקת ובחוסר תום לב. הוא עתר לפיצויים, בין היתר בגין פיטורים שלא כדין ובגין נזק לא ממוני.
עיריית רמלה טענה, שלא היא פיטרה את המורה, אלא איגוד ערים רמלה-לוד, שכן שם האיגוד מתנוסס על מכתב הפיטורין וכי לתובע לא היתה תעודת הוראה מתאימה.
היא הוסיפה, שהמורה ויתר על זכותו לשימוע ולא הגיע לישיבת בוררות שזומן אליה, וכאשר התקשרו אליו - טרק את הטלפון.
פיצויים בגין עגמת נפש
השופט אורן שגב קבע, כי משפורק איגוד הערים ובית הספר הועבר לאחריות העירייה, הרי שהיא נושאת באחריות גם לזכויות עובדיו ולכל מעשיו או מחדליו של האיגוד.
השופט ציין, כי במשך כל תקופת העסקתו של המורה לא מצאה הנהלת בית הספר כל בעיה בהשכלתו הפורמאלית ולא ראתה בה עילה לפיטורין. ההפך הוא הנכון והמורה המסור אף שקד להשלים את תעודת ההוראה שלו.
הטענה שלאחר שלוש שנות עבודה מסורה אין התובע רשאי ללמד עוד, הוסיף השופט, היא חמורה ועל כן חובה היה לקיים שימוע טרם הפיטורין, בתום לב ובדרך מקובלת, ולתת למורה להשמיע את נימוקיו. אלא ששימוע לא נערך.
גם טענת הנתבעת, כאילו הזימון לבוררות כמוהו כזימון לשימוע נדחתה, לאחר שהשופט עמד על ההתעלמות מפניותיו של המורה וכן על כך שכלל לא זומן לבוררות מבעוד מועד - אלא נודע לו על כך בשיחת טלפון עת התקיימה הבוררות בלעדיו.
העד היחיד מטעם הנתבעת דווקא חיזק את טענות התובע, לאחר שהעיד כי מורים אחרים ללא תעודת הוראה מתאימה לא פוטרו, וכי גם המורה שהחליף את התובע השלים את תעודת ההוראה באזרחות כעבור זמן.
פיטוריו של המורה, אם כן, היו נגועים בשיקולים זרים, כשסיבתם האמיתית אינה ברורה. לאור ההתנהלות הפסולה והבלתי חוקית של הנתבעת, פסק השופט לתובע 70 אלף שקל בגין פיטורים שלא כדין ובגין עגמת נפש, ו-10,000 שקל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
עצמת הפגיעה במורה
בפסק דין זה נפסקו פיצויים הן בגין עגמת נפש והן בגין פיטורין שלא כדין. הסיבה, כך נראה, נעוצה בעוצמת הפגיעה במורה, כאשר עילת הפיטורין התגלתה כעלה נידף. הנהלת בית הספר היתה מודעת להיעדרה של תעודת ההוראה המתאימה, והדבר לא הפריע לה להעסיק מורים נוספים חסרי תעודה, מה גם שהמורה הגדיל לעשות והשלים את לימודיו לתעודה המיוחלת.
בדרך כלל, נפסקים פיצויים בסכום של כמה משכורות בלבד, אלא שכאן מדובר על 20 אלף שקל בגין עגמת נפש, בנוסף ל-50 אלף בגין הפיטורין עצמם.
* הכותב הוא עו"ד העוסק בדיני עבודה.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
לפסק הדין בעניין בעניין אלחטיב נ' עיריית רמלה
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.