בני זוג קנו דירה במסגרת פרויקט ״מחיר למשתכן״. אחרי שהחליטו להתגרש הם לא שילמו את התשלום הראשון ושלחו הודעת ביטול. החברה תבעה את הפיצוי המוסכם
בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגישה החברה הקבלנית ״פרץ בוני הנגב״ נגד בני זוג לשעבר. הנתבעים חתמו על הסכם לרכישת דירה דרך תכנית מחיר למשתכן. זמן קצר לאחר מכן הם החליטו להתגרש ולא שילמו את התשלום הראשון. בהמשך שלחו הודעת ביטול. בית המשפט דחה את טענתם כי החלטת הגירושין היוותה ״כוח עליון״ שהצדיק הפרת חוזה.
החברה סיפרה שבתחילת 2019 הקימה בטירת הכרמל פרויקט דיור במסגרת תכנית ״מחיר למשתכן״. הנתבעים הופנו לפרויקט על ידי משרד הבינוי והשיכון וחתמו על הסכם לרכישת דירת חמישה חדרים בסכום של 1.2 מיליון שקל.
בחוזה סוכם כי ביום החתימה הם ישלמו 120,000 שקל, אך הנתבעים לא עמדו בתשלום. בשיחות טלפוניות עימם הם התחמקו מתשובה ברורה. בנסיבות אלה החברה שלחה להם דרישה לתשלום הפיצוי המוסכם עקב הפרת ההסכם, בשיעור 10% מהתמורה – סך של 120,910 שקל. זאת, בניגוד לתנאי "מחיר למשתכן".
החברה הוסיפה כי לאחר כמה פניות מצידה מסרו הנתבעים שהם רוצים לבטל את ההסכם ונחתם ביניהם הסכם ביטול. זמן קצר לאחר מכן עודכן החוזה על ידי חברת הבקרה מטעם משרד השיכון כך שיתאים לתנאי התכנית, והפיצוי המוסכם הופחת לשיעור 2%. היא יידעה את הנתבעים על השינוי ודרשה מהם רק 24,182 שקל אך גם את הסכום הזה הם לא שילמו.
לטענת החברה, הנתבעים הפרו את הסכם המכר, לא עמדו בלוח הזמנים ו״גררו רגליים״ עם התשלום הראשון. לטענתה, בנסיבות אלה היא זכאית לפיצוי המוסכם.
הנתבעים סיפרו שהם זוג צעיר עם שני ילדים קטנים. לטענתם, ימים ספורים אחרי החתימה על ההסכם הם החליטו להתגרש, עובדה ששיבשה את כל תכניותיהם. לדבריהם, בעקבות הגירושין הם איבדו את זכאותם למשכנתא למימון רכישת הדירה ובכל מקרה לא היו יכולים לעמוד בהסכם. לשיטתם, ההחלטה להתגרש סיכלה את ההסכם ולמעשה מדובר בכוח עליון שהם לא צפו, במיוחד כשמדובר בפרויקט מסוג ״מחיר למשתכן״ שבו זכאותם תלויה בהיותם זוג נשוי.
הם הוסיפו כי אין הצדקה לתשלום הפיצוי שכן לחברה לא נגרם כל נזק והיא מכרה את הדירה לזוג אחר.
לא גזירת גורל
השופטת מירב קלמפנר נבון קיבלה את התביעה. היא קבעה שהנתבעים הפרו את ההסכם כשלא שילמו את התשלום הראשון, עוד בטרם שלחו את הודעת הביטול.
בהקשר זה היא ציינה כי לפי החוזה מועדי תשלום התמורה הם תנאי עיקרי כך שמדובר בהפרה יסודית.
השופטת הבהירה כי אמנם לבית המשפט סמכות להתערב בסכום הפיצוי המוסכם במקרים חריגים אך כאן מדובר בפיצוי סביר שהוסכם בין הצדדים, ואין קשר לשאלה אם נגרמו לתובעת נזקים בפועל.
בנוסף דחתה השופטת את טענת הנתבעים לסיכול החוזה. ״ניסיון החיים מלמד כי גירושין וההחלטה עליהם, אינם בדרך כלל בבחינת גזירת גורל אלא הם חלק מתהליך קבלת החלטות, המצוי בשליטתם הבלעדית של המעורבים, בידיעתם ומקובל שנעשה לאחר מחשבה מרובה ולא בהינף יד״, כתבה.
לדבריה, ככל הנראה כבר במעמד החתימה ידעו הנתבעים על כוונתם להתגרש, גם אם ההחלטה הסופית התקבלה כמה ימים לאחר מכן. יש בכך חוסר תום לב כלפי התובעת ובעיקר כלפי זוגות אחרים שהשתתפו בהגרלה וממתינים לדירה.
הנתבעים חויבו לשלם לתובעת 24,182 שקל בתוספת הוצאות של 1,200 שקל ושכ״ט עו״ד בסך 3,500 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד דניאל שרז
- ב״כ הנתבעים: עו"ד יהודה לוי
עו״ד יצחק תורגמן
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.