מי אחראי לתקיפת הכריש בחדרה?

האם לרשות המקומית יש אחריות לנקוט אמצעים למניעת תקיפות חיות בר? ומה לגבי אחריותו של הצוללן? עו"ד עושה סדר

ביום שמש אביבי, בחוף שאינו מוכרז לרחצה, הפכה שחייה תמימה לחוויה טראומטית – לאחר שגבר הותקף על ידי כריש בחוף חדרה. מעבר להלם ולשיח הציבורי, עולה שאלה משפטית מורכבת: האם לרשות המקומית יש אחריות למנוע מקרים כאלה? ואם כן – מה גבולות האחריות? ומה לגבי אחריותו של הצוללן עצמו?​

נקודת המוצא המשפטית היא שלרשות המקומית יש חובת זהירות כלפי הציבור המשתמש במרחב הציבורי שבתחומה. כאשר מדובר במפגעים רגילים כמו בורות או מדרכה שבורה – אין שאלה. אך מה לגבי חיית בר, בלב הים, שתוקפת ללא כל התרעה?​

צריך היה לצפות את הסכנה?

כריש הוא לא "מפגע מעשה ידי אדם", אלא חלק מהטבע. בתי המשפט בישראל כבר הכירו במקרים מסוימים בחובה של רשויות לפרסם התרעות גם על סכנות טבע, כאשר מדובר באזור מסוכן או כזה שיש בו תיעוד של אירועים קודמים. ייתכן שבעתיד, ככל שתקיפות כרישים יהפכו לתופעה חוזרת – יהיה קשה יותר לרשויות לטעון ש"לא ראו את זה בא". עם זאת, המשפט מכיר בכך שלא כל סיכון ניתן או צריך למנוע – במיוחד כשמדובר בחיות בר הפועלות באקלים משתנה ובלתי צפוי.​

ליבת הדיון המשפטי תהיה בשאלה האם הרשויות יכלו וצריכות היו לצפות את הסכנה. לדוגמה, אם ידוע שבאזור מסוים ישנה פעילות מוגברת של כרישים עקב זרימות מים חמים או פעילות אנושית שמושכת אותם – והדבר היה ידוע או צפוי – הרי שיש מקום להטיל אחריות. ואם כן, נדרש להראות כי לא ננקטו צעדים מתבקשים כמו שילוט אזהרה, סגירת החוף או תגבור מערך ההצלה.​

עם זאת, במקרה זה, מדובר בחוף שאינו מוכרז לרחצה, ולפיכך הרחצה בו אסורה על פי חוק. העירייה הדגישה שמאחר שמדובר בחוף לא מוכרז, אין בו שירותי הצלה והוא אינו ערוך לפיקוח על מתרחצים.​

כאשר מדובר באירוע שנוגע לביטחון הציבור בים הפתוח – עולה גם שאלה של אחריות המדינה, באמצעות גופים כמו רשות הטבע והגנים, שאמורים לפקח על חופי רחצה מוסדרים ולדאוג לאכיפה, מחקר ומדיניות מניעה כוללת.​

אחריות אישית

למרות האזהרות וההסברים על כך שמדובר בבעלי חיים שאין להטריד, ישראלים רבים שחו לעבר הכרישים, ליטפו אותם והסתובבו לידם – התנהגות שנחשבת לא סבירה ומסוכנת. על פי הפרסומים, גם הצוללן בחר במודע להיכנס למים באזור המסוכן, תוך התעלמות מהאזהרות והסכנות הידועות. בכך, יש להניח שהוא נושא באחריות מסוימת לתוצאה הטרגית.​

תקיפת הכריש מדגישה את הצורך באיזון בין אחריות הרשויות לבין אחריות הפרט. בעולם משתנה, בו שינויי אקלים ופעילות אנושית משנים את התנהגות בעלי החיים, האחריות המשפטית של הרשויות אינה נעצרת בקו החוף. עם זאת, גם לנו יש אחריות להימנע מהתנהגות מסוכנת ולכבד את ההנחיות ואת בעלי החיים.​

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.