בעל חברה שפורקה קיבל ממנה שתי דירות. לאחר מכירתן הוא טען שהוא זכאי לפטור חלקי ממס שבח על העסקה. מנהל המיסוי טען כי הוא חייב במס מלא – וניצח במאבק על פרשנות סעיפי החוק
ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין דחתה לאחרונה ערר שהגיש רואה חשבון נגד החלטת מנהל המיסוי לחייב אותו במס שבח על מכירת שתי דירות בירושלים בשנים 2018-2019. האיש קיבל את הדירות ב-2015 מהחברה שלו שפורקה. הוא טען שלפי פרשנות תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין (הרפורמה במיסוי דירות מגורים) הוא זכאי לשלם מס שבח לפי חישוב ליניארי מוטב אך הוועדה קיבלה את עמדת מנהל המיסוי וקבעה שהוראות התיקון אינן רלוונטיות למקרה.
העורר הוא רואה חשבון שהקים ב-1998 חברה בשם "מומב השקעות". בסמוך לאחר מכן הקימה מומב את חברת "ברזלי יעוץ כלכלי, מיסויי וביקורת פנים" שהייתה מאז בבעלותה המלאה.
ב-1999 רכשה מומב שלוש דירות בירושלים באמצעות דיבידנד שחולק לה מחברת ברזלי.
ביוני 2015 הועברו הדירות לרואה החשבון, אגב פירוק מומב, בפטור ממס.
ב-2018 ו-2019 מכר האיש שתיים מהדירות וחישב את מס השבח תוך יישום סעיף 48 (ב2) לחוק, כלומר, חישוב ליניארי מוטב הכולל פטור ממס עד ל"יום המעבר" (1.1.2014) ותשלום מס שבח בגין התקופה שלאחר יום המעבר בשיעור של 25%.
בשומות שהוציא מנהל המיסוי נקבע כי חישוב מס השבח ייעשה על פי סעיף אחר לחוק, דהיינו בשיעור של 25%. סכום המס השנוי במחלוקת בין הצדדים עומד על כ-360,00 שקל.
בערר עמד במרכז המחלוקת סעיף 72ב(א) לחוק מיסוי מקרקעין. תכלית הסעיף היא להבטיח שבעל מניות שנהנה מפטור ממס בעת שקיבל לידיו זכות במקרקעין אגב פירוק תאגיד שבבעלותו, לא יהנה מפטור נוסף בעת מכירתה, תוך שהמס יחושב כאילו המכירה בוצעה במועד פירוק האיגוד.
לטענת העורר, במסגרת תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין (הרפורמה במיסוי דירות מגורים) נקבעו שיעורי מס מיוחדים לשבח הריאלי במכירה של דירות שנרכשו לפני 1.1.2014, והוא זכאי לשיעורים מוטבים אלה.
מנהל המיסוי טען מנגד כי מדובר בהוראת מעבר שלא נועדה לתת פטור ממס לעסקאות שלא היו זכאיות לפטור לפני תיקון 76, ובכלל זה במצבים של מכירת דירות שהתקבלו מתאגיד בפירוק.
לא זכאי לפטור נוסף
ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) בראשות השופט אביגדור דורות דחתה את הערר.
הוועדה הבהירה שבמכירת זכות במקרקעין שקיבל בעל מניות אגב פירוקו של איגוד נשללה הזכאות לפטור בשל מכירת דירת מגורים מזכה. לדבריה, הרפורמה במיסוי דירות מגורים שהוסיפה את סעיף 48א(ב2) לחוק כהוראת מעבר וקבעה הטבת מיסוי ליניארית, אינה חלה במקרים אלה.
"הפרשנות בה דוגל העורר תאפשר למוכרי דירות, אשר הזכויות בהן הגיעו לידיהם אגב פירוק של איגוד ליהנות לא רק מדחיית המס בעת שקיבלו את הזכויות בדירות, אלא גם מפטור חלקי ממס שבח בעת מכירתן, בניגוד לתכלית לפיה שבח של איגוד חייב במס", כתבה הוועדה.
היא ציינה שהעורר לא רכש את הדירות נשוא הערר (שאז הייתה חלה על המכירה הוראת המעבר והעורר היה זכאי ליהנות מהחישוב הליניארי), אלא קיבל לידיו את הזכויות בדירות אגב פירוקו של האיגוד. בנסיבות אלה אין להעניק לו פטור ממס שבח שהוא לא היה זכאי לו קודם לכן.
העורר חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 שקל.
- ב"כ העורר: עו"ד בעז ברזלי, עו"ד גלי ליבוביץ
- ב"כ המשיב: עו"ד חן אבידוב, עו"ד חגי דומברוביץ'
* עו״ד עפר גמליאל עוסק במיסוי נדל״ן
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.