אלפי ישראלים צאצאי צ'כיה וסלובקיה שלא היו זכאים בעבר לקבלת אזרחות, יכולים לקבלה כיום. כך, צאצאים לאב צ'כוסלובקי שהתחתן לפני 23.06.1947 זכאים לקבלת אזרחות צ'כית או סלובקית.
צ'כוסלובקיה הוקמה בסוף מלחמת העולם הראשונה (1918), בצל התפרקות הקיסרות האוסטרו הונגרית. בשנת 1945, עם תום מלחמת העולם השנייה, סופח אזור הקרפטים שהיה שייך למדינה, לברית המועצות וכיום השטח שייך לאוקראינה. בשנת 1993 במהפכת הקטיפה, פוצלה צ'כוסלובקיה לשתי רפובליקות: צ'כיה וסלובקיה.
צ'כיה וסלובקיה שתיהן חברות מלאות באיחוד האירופאי החל משנת 2004 ואזרחיהן נהנים מכל ההטבות שמקנה האיחוד האירופאי כגון זכות מגורים, עבודה ולימודים בכל מדינות האיחוד.
לאחרונה, לאור שינוי המדיניות של הצ'כים והסלובקים נפתחו דרכים חדשות לקבלת אזרחות צ'כית או סלובקית ליוצאי צ'כוסלובקיה וצאצאיהם.
אזרחות צ'כית
סעיף חדש בחוק הצ'כי מאפשר קבלת אזרחות צ'כית לצאצאים ופותח אפשרות לאלפי אנשים בישראל לממש את זכותם לאזרחות צ'כית. לפי הסעיף, המכונה "סעיף 32", מבקש אזרחות צ'כית שאביו (להבדיל מאימו) היה זכאי לאזרחות צ'כית והתחתן בנישואים אזרחיים לפני 23.06.1947, זכאי לקבלת אזרחות צ'כית וכך גם צאצאיו וצאצאי צאצאיו.
לדוגמא, אזרח צ'כוסלובקי שהיה בעל מגורי קבע בצ'כיה, עלה ארצה בשנת 1938. הוא התחתן עם אישה שאינה ממוצא צ'כי בשנת 1945 ונולד להם בן בשנת 1950. לבן נולדו שלוש בנות ולכל בת נולדו שלושה ילדים. במקרה זה, כל בני המשפחה יהיו זכאים לקבלת האזרחות הצ'כית!
למרבה הצער החוק מפלה בין נשים לגברים. כך, אם אישה ממוצא צ'כי (לעומת גבר ממוצא צ'כי) התחתנה עם מישהו שאינו ממוצא צ'כוסלובקי לפני 23.06.1947 אז האזרחות הצ'כית שלה תישלל, וצאצאיה לא יהיו זכאים לקבלת האזרחות הצ'כית.
אציין כי במקרים רבים אזרחים שעזבו את צ'כוסלובקיה, ערב מלחמת העולם השנייה, נאלצו לוותר על אזרחותם, או שאזרחותם נשללה ללא ידיעתם. במקרים האלה לא ניתן יהיה להעביר את האזרחות לצאצאים. בנוסף, לעיתים נשללה האזרחות הצ'כית מיוצאי צ'כיה אשר הגדירו את עצמם עוד בטרם מלחמת העולם השנייה כגרמנים ולא שינו את הסטטוס שלהם אחרי המלחמה כיוון שכבר לא גרו בצ'כוסלובקיה.
לפי החוק הצ'כי והחוק הסלובקי אסור להחזיק באזרחות צ'כית וסלובקית במקביל. למעשה, כל מגיש בקשה לאזרחות צ'כית חייב להגיש גם בקשה מקדימה לאזרחות סלובקית – ולהידחות. זהו תנאי מרכזי לקבלת האזרחות. כך שבפועל בכדי לקבל את האזרחות הצ'כית, יש לפנות גם לרשויות הצ'כיות וגם לרשויות הסלובקיות בבקשה מסודרת לאזרחות לגבי כל מבקש, גם אם הוא קטין.
לגבי אזרחי צ'כוסלובקיה, יוצאי איזור הקרפטים וצאצאיהם – ניתן להסדיר להם אזרחות צ'כית רק אם אב המשפחה היה תושב קבע בשטח צ'כיה אחרי מלחמת העולם השנייה ובחר באופן אקטיבי באופציה להישאר אזרח צ'כוסלובקי.
לכל המבקשים שעומדים בתנאי סעיף 32 ומעוניינים באזרחות צ'כית מומלץ לפעול בהקדם שכן החוק הנ"ל עלול להשתנות לרעה, כך שתוגבל זכותם של הצאצאים לקבלת האזרחות.
מבחינת המסמכים הנדרשים, על מבקש הבקשה להעמיד תשתית ראייתית שמוכיחה את זכאותו לאזרחות צ'כית. בין היתר עליו להגיש לרשויות הצ'כיות תעודות צ'כיות ותעודות ישראליות כגון תעודות לידה, תעודות המעידות על אזרחות צ'כית, תעודות נישואין, תמציות רישום ותעודות שינוי שם. כל התעודות בשפה העברית צריכות להיות מתורגמות לצ'כית לאחר שעברו אישור אפוסטיל (אישור הניתן ע״י משרד החוץ הישראלי תמורת אגרה המאשר כי התעודה לא מזויפת).
אזרחות סלובקית
כיוון שצ'כיה וסלובקיה היו בעבר מדינה אחת, תשתית החוקים בקשר לקבלת האזרחות דומה. יחד עם זאת קיימים שינויים בחוקי האזרחות בין שתי המדינות.
לפי החוק הסלובקי המקביל לסעיף 32 הצ'כי, צאצאים של גבר בעל אזרחות סלובקית שהתחתן לפני 23.06.1947 זכאים לאזרחות סלובקית. יחד עם זאת על מבקש הבקשה להוכיח כי אב המשפחה היה בעל מגורי קבע בסלובקיה או בעל אזרחות בתוקף בין ספטמבר 1939 לספטמבר 1949.
מדובר בנטל שקשה מאוד לעמוד בו מפני שרבים מיוצאי סלובקיה עזבו את צ'כוסלובקיה בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה ללא מסמכים או דרכונים וכיום קשה מאוד לשחזר ולאתר בארכיונים בסלובקיה מסמכים מתאימים.
יחד עם זאת, במקרים רבים יוצאי סלובקיה שמרו על מסמכים מתאימים, בעיקר כאלו שעזבו את סלובקיה בין השנים 1945- ל- 1949 או כאלה ששמרו את המסמכים שלהם עם עלייתם ארצה בטרם פרוץ מלחמת העולם השנייה.
* עו"ד ונוטריון ערן וגנר עוסק בהסדרת אזרחות צ'כית, סלובקית והונגרית, וכן בהשבת רכוש וטיפול בירושות בחו"ל.
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.