ביטוח לאומי סירב להכיר בפגיעה בטענה שהליקוי הזמני נבע ממחלות רקע והעובדת לא נותרה עם נזק קבוע. בית הדין לעבודה קבע שיש קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין הופעת האירוע המוחי
השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה עובדת עירייה באחת מערי המרכז שב-2017 חוותה עווית בעין בליווי בלבול בדיבור במהלך יום העבודה. בפסק הדין התקבלה חוות דעת מומחה שקבע שיש קשר סיבתי בין הלחץ שחוותה העובדת באותו יום לבין הופעת התסמינים. השופטת כתבה כי אין משמעות לכך שלא נותר ליקוי קוגניטיבי קבוע וגם עובדים שנדרשים לריפוי ושיקום ולא סובלים מאובדן כושר עבודה זכאים להכרה.
התובעת, שיוצגה על ידי עו״ד אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן את טומשין, סיפרה שלפני כ-5 שנים חוותה אירוע חריג בעבודתה. מדובר היה ביום האחרון להגשת מכרז לתפקיד מנהלת אדמיניסטרטיבית. גורמים שונים בעירייה הפצירו ולחצו עליה במהלך אותו יום להגיש את מועמדותה למכרז. היא חששה שהגשת המועמדות תביא לפגיעה במעמדה כמנהלת מחלקה ובתנאיה וחשה מוטרדת מהלחצים שהופעלו עליה.
לבקשתה, נקבעה לה פגישה בשעה 13:00 של אותו יום עם גורמים בהסתדרות, על מנת להתייעץ עמם. במהלך הפגישה היא חשה עווית בעין ימין בליווי בלבול בדיבור, ונזקקה לטיפול בבית חולים.
הצדדים הגיעו להסכמה על מינוי מומחה רפואי שייתן חוות דעת בעניינה של התובעת.
המומחה כתב בחוות דעתו שהתובעת לא סובלת מליקוי נוירולוגי קבוע. עם זאת לדבריו, ייתכן שהיא סבלה מאירוע מוחי חולף וקצר.
ככל שהיה אירוע מוחי שכזה, הוסיף המומחה, בשל סמיכות הזמנים המובהקת בינו לבין האירוע החריג בעבודה, יש קשר סיבתי בין השניים.
במענה לשאלות שהפנה הביטוח הלאומי כתב המומחה כי לתובעת יש יתר לחץ דם וסוכרת נעורים, אך קיימת כיום הסכמה ברפואה כי מצבי דחק יכולים לגרום להופעת אירוע מוחי, ובכך להוציא את הסיכון הטמון במחלות הרקע מהכוח לפועל.
עו"ד פיינגרש טען כי לנוכח חוות הדעת יש לקבל את התביעה ולהכיר בפגיעה בעבודה.
ביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו״ד רועי הררי, טען מנגד שיש לדחות את התביעה. לדבריו, מאחר שהמומחה קבע כי לתובעת אין ליקוי נוירולוגי קבוע וייתכן שמדובר באירוע מוחי חולף, הקשר הסיבתי לא הוכח ומדובר ב״קביעה משוערת״.
בתשובה לכך טענה התובעת כי בית הדין אינו נדרש לשאלה אם האירוע הותיר נזק מוחי קבוע אלא לשאלת הקשר הסיבתי בינו לבין עבודת התובעת. מאחר שהיא אושפזה בגין האירוע המוחי, נטען יש להכיר באירוע כפגיעה בעבודה.
אורים ותומים
השופטת אסנת רובוביץ-ברכש מבית הדין לעבודה בתל אביב הבהירה שחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית הדין היא בבחינת ״אורים ותומים״ בתחום הרפואי, ובית הדין יסמוך ידו עליה אלא אם קיימת הצדקה יוצאת דופן שלא לעשות כן.
היא ציינה שהמומחה קבע שהאירוע בעבודה החיש את הופעת האירוע המוחי. אמנם לפי חוות הדעת אין לתובעת ליקוי קבוע, אך למרות זאת המומחה הבהיר חד משמעית שיש קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין הופעת האירוע המוחי.
עוד הדגישה השופטת שלפי הפסיקה נוכח העובדה שביטוח נפגעי עבודה מקנה גם זכות לריפוי ולשיקום, בגדרן של חבלות שיביאו להכרה כ״תאונת עבודה״ יבואו לא רק חבלות שהביאו לאובדן כושר עבודה אלא גם כאלה שהצריכו ריפוי ושיקום.
בסיכומו של דבר קיבלה השופטת את התביעה וחייבה את ביטוח לאומי בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 4,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.