העובד טען כי הליך הפיטורין כולו היה חסר תום לב ופגום. מנגד, המעסיק טען כי התנהגותו המזלזלת של העובד היא שהביאה להפסקת עבודתו, אך הודה שעליו לשלם לו זכויות שטרם שולמו. בית הדין קיבל חלקית את תביעת העובד.
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה חייב לאחרונה בעל עסק לשלם לעובד שפוטר פיצויים של כ-80 אלף שקלים, בין היתר בגין פיצויי פיטורים והלנת פיצויי פיטורים, וזכויות סוציאליות נוספות. עם זאת, השופטת מיכל פריימן לא קיבלה את טענות התובע כי פיטוריו נעשו בחוסר תום לב או שנפל בהם פגם כלשהו.
התובע עבד בעסק כ-3 שנים עד 2015 כחשמלאי באתרי בנייה. בתביעה שהגיש לאחר שפוטר, הוא טען בין היתר כי על המעסיק לשלם לו פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת והפרשי פיצויי פיטורין, בתוספת פיצויי הלנת פיטורין.
בנוסף, התובע טען כי לא שולמו לו הפרשי שכר ושעות נוספות, תשלום לקרן השתלמות, הפרשי פדיון חופשה והבראה, הפרשות לגמל, ועוד.
לדבריו, רכב העבודה נלקח ממנו כשעוד כשעבד, והוא קבל זימון לשימוע ומכתב פיטורים ב-SMS. בשימוע מעסיקו העלה כנגדו טענות כלליות וסתמיות וטענותיו לא נשמעו בנפש חפצה. אלו מעידים על כך שהליך הפיטורים היה חסר תום לב ופגום.
מנגד, הנתבע טען כי התובע פוטר מעבודתו בשל ביצוע עבודות חשמל לא תקינות, קצב עבודה איטי, וזלזול ברכוש ובכלי העבודה, כולל ברכב שהועמד לרשותו.
לטענת הנתבע, בשימוע הובהר לתובע כי התנהגותו גורמת נזק לעסק וכי הוא שוקל להפסיק את עבודתו, בעוד שלתובע ניתנה הזדמנות להשמיע את טענותיו, אך התובע בחר להכחיש ולהתעלם מהדברים.
הנתבע אף הבהיר כי שלח לתובע מכתב סיום העסקה, הן ב-SMS והן בדואר רשום.
עם זאת, הנתבע הודה שהתובע זכאי לתשלום חלק מהזכויות שתבע, אם כי בחישובים שונים.
הלנת שכר
השופטת פריימן הזכירה שלא הייתה מחלוקת לגבי זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים, אלא רק בנוגע לשיעורם. משכך, היה על המעסיק לשלם לעובד את הסכום שיש לגביו הסכמה. משלא עשה כן, השופטת הבהירה שמדובר בהלנה, ולעניין זה דין התביעה להתקבל.
עוד קיבלה השופטת את טענותיו של התובע בעניין פנסיה, אי חתימה על חוזה עבודה, זכאות לדמי הבראה וימי חופשה, אך פסקה פיצויים בהתאם לחישוב שהציג הנתבע, שהוכח כנכון.
אולם לעניין ההודעה המוקדמת והליך השימוע, השופטת דחתה את עמדת התובע וקבעה כי לא נפל פגם כלשהו בהליך הפיטורים. לאחר שעיינה בראיות שהציג הנתבע, ובהן הזימון לשימוע, פרוטוקול השימוע, ומכתב הפיטורין שנשלח לתובע בדואר רשום. השופטת התרשמה כי לתובע ניתנה ההזדמנות להשיב על הטענות נגדו, אולם הוא בחר שלא להתמודד איתן – דבר שהוא בעצמו העיד עליו.
גם לעניין הפרשי השכר, השופטת פריימן קבעה כי העובד לא הוכיח את טענתו כי לא שולם לו שכרו המלא, ואף לא כי עבד שעות נוספות.
לפיכך התביעה התקבלה חלקית. בחישוב מצטבר של כל הסכומים, התוצאה הייתה שלזכות התובע נפסקו כ-80 אלף שקלים, מתוכם 15,000 שקל בגין הלנת פיצויי הפיטורין. בנוסף, הנתבע חויב בהוצאות המשפט על סך 20 אלף שקלים.
עו"ד רלי ארביב
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.