השופט גביזון מביהמ"ש למשפחה בבאר-שבע נפגש עם האם הביולוגית, שסירבה בכל תוקף להתמודד עם הסוד המלווה אותה שנים. בתוך כך השופט מתח ביקורת על המחוקק, שלא קבע קריטריונים בחוק האימוץ.
האישה נמסרה לאימוץ בהיותה תינוקת, כשאמה הביולוגית הייתה קטינה. לפני מספר חודשים, בהיותה אישה נשואה בשנות הארבעים לחייה, הגישה האישה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע בקשה לאתר את אמה הביולוגית ולעיין לשם כך בפנקס האימוץ.
לשאלות בענייני אימוץ:
פורום דיני משפחה
זו לא הייתה הפעם הראשונה שהיא ניסתה לברר את העניין. ב-1998 היא פנתה לשירות למען הילד ולאחר מכן לבית המשפט, שהחליט בזמנו שעובדת סוציאלית תבחן את עמדת האם הביולוגית. בתגובה למכתב מבתה שהוקרא בפניה, ביקשה האם שבתה " תניח לי, ושיהיה לי שקט עד שאמות. אני מאחלת לה בריאות נחת ושקט בחייה...", והביעה פחד מההליך המתקיים.
לנוכח התנגדות האם, הבת הודיעה שאינה מעוניינת לכפות את עצמה עליה. באותה שנה הורה בית המשפט על סגירת התיק.
לפני כמה חודשים האישה שוב ביקשה לגלות פרטים על אמה ולפגוש אותה. היא אף הביעה חוסר אמון בשירות למען הילד, וטענה כי היא לא מאמינה שאמה מסרבת לפגוש אותה.
"מתוך רצון ליתן שקט לנפשה הכואבת של המבקשת", הציע סגן הנשיאה השופט אלון גביזון לפגוש בעצמו את האם הביולוגית ולקבל את עמדתה באופן ישיר.
לישון בשקט בלילה
"ניכר היה כי הפגישה בלשכתי היתה קשה ומורכבת לאם הביולוגית אשר כיום נמצאת בשנות השישים לחייה", ציין השופט גביזון.
האם הביולוגית חזרה נחרצות על סירובה ליצור קשר עם בתה. גם אז וגם היום, סיפרה האם, אין לה את הכוחות הנפשיים להתמודד עם חשיפת הסוד המלווה אותה כל השנים ומאיים על שלמות משפחתה, וההליך פוגע במצבה הבריאותי.
בדיון שהתקיים בשבוע שעבר, הודיע השופט על עמדת האם. תחילה המבקשת פרצה בבכי אך לאחר מכן הודתה לשופט והודיעה כי "זה מה שהיא הייתה זקוקה לו מבחינה נפשית כדי לישון בשקט בלילה".
"משאמה הביולוגית של המבקשת מסרבת לקשר עם המבקשת ומשהיא מסרבת כי פרטיה האישיים המלאים ימסרו למבקשת באופן שיאפשרו את איתורה על ידי המבקשת , אין לי אלא לכבד את רצונה", קבע השופט, והביעה תקווה שהמבקשת, בעזרת משפחתה, תמצא את הכוחות "לסגור מעגל" ולהמשיך בחייה.
בתוך כך המקרה עורר שאלות כלליות לא פשוטות, שלמרבה הצער עדיין אין להם מענה בחוק או במשפט הישראלי. כך למשל, חוק האימוץ מעניק לעובדים סוציאליים ולשופטים שיקול דעת ביחס לאפשרות של מאומץ לעניין בפנקס האימוץ. אלא שהחוק לא קובע כיצד להפעיל את שיקול הדעת, ומהו היקף המידע שיש למסור למאומץ שהפך לבגיר.
השופט הסביר שהדבר מעורר שאלות עמוקות, בדבר האיזון וההגנה על שתי זכויות מנוגדות – זכותו של אדם לדעת מיהו מולידו מחד, וזכותו של הורה של ההורה הביולוגי שפרטיו לא ייחשפו מאידך. השופט הוסיף כי למרבה ההפתעה, לא נמצאו פסקי דין רבים שדנים בסוגיה.
משכך, השופט העיר כי טוב היה עושה המחוקק אם היה קובע כללים וקריטריונים ברורים.
ובחזרה למקרה הספציפי, השופט חתם את החלטתו בדברים הבאים: "כמובן, שיכול היה להיות סוף אחר ושמח יותר למקרה שבפני עת האם הביולוגית היתה נאותה לקשר עם המבקשת והקשר אכן היה נוצר, אולם לדאבוני מציאות החיים, ואף המציאות המשפטית, מורכבת יותר".
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
* עורך דין אלון בר עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.