נדחתה תביעה של "מרכנתיל" לפירעון צ'קים של זכיין בחברה שקרסה

חברת האופנה "דיסקרט" מסרה את הצ'קים לניכיון ובהמשך התמוטטה. בית המשפט קבע שידיעת הבנק על "גלגול" הצ'קים מונעת ממנו את האפשרות לבוא בדרישות לזכיין

בית משפט השלום בקריית גת דחה לאחרונה תביעה שהגיש בנק "מרכנתיל דיסקונט" לפירעון צ'קים בסך כולל של 145,000 שקל, שנתן זכיין של חברת "דיסקרט" לפקודת החברה שקרסה בהמשך. החברה מצדה "גלגלה" את הצ'קים לניכיון בבנק על מנת לבחון את כושרו הפיננסי של הזכיין, והחזירה לזכיין את הכסף בסמוך למועד פירעונם. בשלב מסוים החברה הגיעה לחדלות פירעון והבנק הגיש תביעה אישית נגד הזכיין למימוש הצ'קים. סגן הנשיא יניב בוקר קבע שהתנהלות הבנק הייתה חסרת תום לב ולכן הוא לא נחשב "אוחז כשורה" הרשאי לפרוע את הצ'קים חרף התנגדות בעליהם.

הנתבע, שיוצג באמצעות עורכי הדין אלי פיטרו ועומר גילרן ממשרד פיטרו-לסקי ושות', עבד כאחד מזכייניה של חברת האופנה "דיסקרט" בקריית גת במשך כ-11 שנה. בתגובה לתביעה שהוגשה נגדו במאי 2021 הוא סיפר שבמסגרת הזכיינות הוא נדרש למסור לחברה צ'קים לביטחון על מנת להבטיח את הסחורה של החברה שנמצאת בחנות שלו.

לדבריו, ההתנהלות הכספית התנהלה כך שהצ'קים לביטחון נפרעו רק לאחר ובכפוף להעברות בנקאיות מהחברה לחשבון הבנק שלו, בסכומים התואמים את סכומי הצ'קים. הוא הוסיף כי הוסכם בינו לבין מנכ"ל החברה כי תקופת הזכיינות תסתיים וכי הצ'קים שניתנו לביטחון יושבו לידיו.

למרות זאת, לטענתו, מנכ"ל החברה פעל בניגוד גמור להסכמות וסיחר את הצ'קים לידי התובע (בנק מרכנתיל). הנתבע טען כי הבנק היה מודע לנוהג "גלגול" הצ'קים ולמצבה הכלכלי הגרוע של החברה, ולמרות זאת העניק לה אשראי על סמך הצ'קים. בנסיבות אלה לשיטתו, הבנק אינו "אוחז כשורה" היכול להיפרע מהצ'קים חרף התנגדות הנתבע.

ידעו שהצ'קים לא מייצגים עסקה

מטעם הבנק, שיוצג באמצעות עורכי הדין ישראל בכר וקרינה גולדמן, העיד מנהל הסניף שציין כי הצ'קים שהוסבו לטובת הבנק באמצעות החברה נראו שלמים ותקינים וסחירותם לא הוגבלה (כלומר ללא "למוטב בלבד").

לגרסתו, הבנק נתן כסף בעד הצ'קים בתום לב ומבלי שידע כי חברת "דיסקרט" בקשיים כלכליים ובדרך לקריסה. בנסיבות אלה נטען כי יש להורות על פירעון הצ'קים לטובת הבנק.

השופט בוקר קבע שהבנק לא היה תם לב בעת שנטל את הצ'קים, וכי הייתה לו ידיעה שזכות קניינו של המסחר בהם (הנתבע) פגומה. נציגי הבנק ידעו בזמן אמת כי מדובר ב"גלגול" צ'קים שנועדו לבחינת איתנותם הפיננסית של הזכיינים וכי הצ'קים אינם מייצגים עסקה אמיתית. לדברי השופט, עובדה זו משליכה על תום הלב הנדרש מ"מחזיק כשורה".

עוד ציין השופט כי החברה לא סיפקה לבנק המחאות נגדיות כנגד אלו שמסר הנתבע, ומכאן שאין כאן תמורה בת ערך אלא התחייבות חוזית כללית, בעל-פה, לתשלום עתידי בהעברה בנקאית.

בתוך כך הדגיש השופט כי מעדויות ההגנה – אותן מצא אמינות ביותר – עולה שמנהג "גלגול הצ'קים" התנהל במשך שנים, עוד משנת 2008. בנסיבות אלה השופט תהה מדוע הבנק לא ביקש להציג תדפיסי חשבון המעידים שהצ'קים נשוא התביעה נפרעו ללא העברה בנקאית תואמת. "לתובע הפתרונים", כתב.

לפיכך השופט קבע שהתובע אינו נחשב ל"אוחז כשורה" בצ'קים ואינו זכאי לפרוע אותם. הבנק חויב בשכ"ט עו"ד והוצאות הנתבע בסך 17,892 שקל.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.