אישה ביקשה להמתין עם מימוש פסק דין המאפשר לשכניה להתחבר למערכת הביוב העירונית, שעוברת מתחת לשטח שרוצף על ידה, עד להכרעה בערעור שהגישה. השופטת: "סיכויי הערעור קלושים"
קטע מסריח: אישה שניתקה את שכניה מהביוב הפרטי שלה ניהלה הליך משפטי מולם בבית משפט השלום בחיפה, אשר בסופו נקבע שהם יוכלו להתחבר למערכת הביוב העירונית. האישה לא אהבה את התוצאה והגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בטענה שבכוונתה לערער עליו. השופטת מעין צור דחתה אותה בנימוק שהן סיכויי קבלת הערעור והן "מאזן הנוחות", הקריטריונים הרלוונטיים לבחינת הבקשה, פועלים לרעתה.
תחילת הפרשה לפני כשנתיים אז ניתקה המבקשת את המשיבים, שכניה, מהביוב הפרטי שלה, כשמאז דירתם אינה מחוברת למערכת ביוב כלשהי. באוקטובר האחרון קיבל בית המשפט את עתירת השכנים להתחבר למערכת הביוב העירונית, שעוברת גם היא דרך אותה שוחה, מתחת לשטח שרוצף על ידי המבקשת בהתאם לתוכנית שהציע מומחה בית המשפט.
בבקשה שהוגשה לבית המשפט אחרי מתן פסק הדין טענה הדיירת, באמצעות באת-כוחה עו"ד ליאת לשם, שיש לעכב את ביצועו עד להכרעה בערעור שבכוונתה להגיש. בין היתר טענה האישה שפסק הדין אינו ניתן לביצוע, מאחר שלא הוצג במסגרתו מפרט אשר על-פיו יבוצעו העבודות, ובנוסף לא נקבע בו מנגנון פיקוח על הביצוע.
בתוך כך העלתה הדיירת במסגרת בקשתה חשש ששכניה יפרו את פסק הדין, באופן שיגרמו לה נזקי רכוש במהלך ביצוע העבודות לחיבורם לביוב, מבלי שיטרחו להשיב את המצב לקדמותו. לשיטתה גם מטעם זה יש להמתין עם ביצוע פסק הדין עד להכרעה הסופית בערעור.
השכנים התנגדו לבקשה באמצעות עו"ד איתי הפלר.
זכות חוקית להתחבר
השופטת צור הסבירה שברירת המחדל בתקנות סדר הדין האזרחי היא שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. עם זאת, ככל שהמבקש לערער יוכיח שסיכויי הערעור שלו טובים, וכי "מאזן הנוחות" (=למי ייגרם יותר נזק ככל שהבקשה תידחה/תתקבל) פועל לטובתו, בית המשפט עשוי להורות על עיכוב ביצוע.
ואולם לדברי השופטת, שני הפרמטרים לבחינת בקשה לעיכוב ביצוע פועלים במקרה זה לרעת הדיירת. אשר לסיכויי הערעור היא קבעה שהם קלושים. "נקודת המוצא", כך השופטת, "היא כי למשיבים זכות, כמו לכל בעל דירה, להתחבר למערכת הביוב העירונית", ומשכך נדמה ששכנתם לא באמת יכולה לעצור בעדם מלממש זכות זו.
אשר לטענת הדיירת בדבר העדר מפרט ומנגנון פיקוח על העבודות לחיבור למערכת הביוב העירונית, הבהירה השופטת שאין זה מתפקידו של בית המשפט לעשות זאת וכי החיבור למערכת הביוב הוא בהתאם לחובתו החוקית של תאגיד המים העירוני.
גם טענת המבקשת לפיה פסק הדין אינו מתייחס למקרה של הפרה אפשרית מצד השכנים, באופן המצדיק את עיכוב ביצועו, נדחתה על ידי השופטת. בפשטות היא הסבירה שאם וכאשר יגרמו המשיבים נזקים, עומדת לשכנתם האפשרות לתקן אותם ולדרוש מהם את עלות התיקון, במסגרת תביעה כספית.
לבסוף קבעה השופטת שגם מאזן הנוחות פועל לרעת הדיירת. "אל מול חששותיה של המבקשת עומדת זכותם של המשיבים להתחבר למערכת הביוב, דבר שהינו ללא ספק צורך בסיסי של כל בעל דירה. דירתם של המשיבים מנותקת ממערכת הביוב מזה כשנתיים", הדגישה.
לפיכך השופטת הורתה על דחיית הבקשה תוך חיוב הדיירת לשלם לשכניה הוצאות בסך כ-3,500 שקל.
להחלטה המלאה בתיק ת"א 30993-11-22
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.