נהג שעצר להולך רגל במעבר חציה המשיך לפתע בנסיעה. הולך הרגל הוטח לכביש ונפצע. אף שלא היה מגע בינו לבין הרכב, בית המשפט חייב את הנהג ואת חברת הביטוח שלו לשלם פיצויים
גבר שנפצע לפני כארבע שנים בגלל בהלה מרכב חולף יפוצה בכרבע מיליון שקלים - כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום באשקלון. בעוד התובע טען שנדרס על-ידי רכבו של הנתבע, האחרון גרס שכלל לא היה מגע ביניהם. אף ששוכנעה בצדקת גרסת הנהג, קבעה השופטת הבכירה סבין כהן שעדיין מדובר בתאונת דרכים, מאחר שהשימוש ברכב גילם סיכון תעבורתי עבור הולך הרגל.
התובע (66), מנכ"ל חברה, יצא בתחילת נובמבר 2020 להליכה בעיר רחובות, כפי שלטענתו עושה כמעט מדי ערב. לדבריו, כשהגיע לצומת מסוים ברחוב לח"י הכולל מעבר חציה, הביט שמאלה וראה רכב מתקרב ומאט. הוא התחיל לחצות כשלפתע המשיך הרכב בנסיעה. שניות לאחר מכן, סיפר, מצא עצמו שרוע על הכביש. הולך הרגל הובהל באמבולנס לבית החולים "קפלן" שם אובחן עם שבר, ובהמשך נאלץ לעבור ניתוח ושיקום אורתופדי.
בעקבות התקרית הועמד נהג המכונית לדין והואשם בעבירות של אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חציית הכביש במעבר חציה בבטחה, אי האטה לפני מעבר חציה, נהיגה בקלות ראש והתנהגות הגורמת נזק - אלא שבסופו של יום הוא זוכה מחמת הספק. בהמשך הוגשה תביעת הולך הרגל לבית המשפט, אשר סיפקה גרסה מהוססת משהו לקרות התאונה.
כך, מצד אחד טען התובע שהרגיש מגע כלשהו ברגלו, אלא שבתצהיר עדותו הראשית סיפר כי "ייתכן שניסיתי להתחמק מהרכב שלא ידרוס אותי, ואז נפלתי". לעומתו היו נהג הרכב וחברת הביטוח שלו - הנתבעים - החלטיים יותר, כשטענו כי המכונית הייתה בעצירה מלאה, לא היה מגע כלשהו בינה לבין התובע וממילא אין מדובר בתאונת דרכים.
לא בהלה סתמית
השופטת הבכירה סבין כהן כתבה שלאחר שמיעתה את הצדדים, היא מתקשה לקבוע שהתאונה נגרמה כתוצאה מפגיעת הרכב בהולך הרגל. היא הדגישה שהתובע לא ידע לומר בוודאות האם הרכב פגע ברגלו, כשאת המסקנה לפיה הדבר אכן אירע הוא הסיק רק מדברי רופאיו, שהסבירו לו כי מדובר בשבר אופייני לפגיעת פגוש.
למרות זאת, הסבירה השופטת, הפסיקה הכירה בקיומה של תאונת דרכים גם במקרים שבהם לא התקיים מגע בין הרכב להולך הרגל, וזאת כאשר הנסיעה במכונית מגלמת סיכון תחבורתי. לדבריה זהו בדיוק המקרה שלפניה, שכן התובע נפל לכביש כתוצאה מבהלתו מרכב הנתבע.
"התרשמותי היא כי אין מדובר בבהלה סתמית מרכב", חידדה השופטת, "אלא מרכב שהאט או נעצר ואז המשיך בנסיעה והתובע פעל כפי שפעל על מנת למנוע את התאונה, כאשר נפילתו הייתה ממש בסמוך לרכב, בין אם נגע ברכב ממש ובין אם קפץ הצדה על מנת להתחמק מפגיעה בו, כאשר המרחק הפיזי בשתי האפשרויות הוא מרחק קרוב מאוד, המלמד כי התנהגות התובע נעשתה באופן ברור על מנת למנוע תאונה. על פי תיאור התאונה, הרי שבשימוש ברכב היה סיכון תעבורתי עבור התובע ולכן פגיעתו הינה תאונת דרכים".
לפיכך השופטת חייבה את הנתבעים לשאת בנזקי הולך הרגל כתוצאה מהתאונה, העומדים למסקנתה על 211,526 שקלים בגין הפסדי שכר, כאב וסבל, עזרת הזולת ועוד. עוד נפסקו לתובע שכ"ט עו"ד בסך 32,448 שקלים וכן הוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד אפרת אסף
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אורן רז ועו"ד עוזי לוי
עו"ד ישראל זר אביב
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.