לפני כתשע שנים עברה האישה תאונת פגע וברח בדרכה להלוויה. למרות חוסר אחידות בגרסאותיה, השופטת חייב את קרנית לשלם לה 120,000 שקל בהעדר פרטים על הנהג
בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה את קרנית (הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) לשלם לבת 70, שלפני כעשור נפצעה בתאונת פגע וברח בדרכה להלוויה, פיצויים והוצאות בסך כ-120 אלף שקלים. התובעת הציגה אמנם שתי גרסאות שונות לתאונה, אך השופטת קרן שמש קבעה שאין בכך כדי לערער את אמינותה, שעה שמדובר בפועלת ניקיון קשת יום ממוצא אתיופי, שהשפה העברית אינה שגורה היטב בפיה.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט סיפרה התובעת שבדצמבר 2015 הגיעה באוטובוס מגדרה לאשדוד, על מנת להשתתף בהלוויה של קרוב משפחה. לטענתה אחרי שירדה בתחנה החלה לצעוד וביקשה לחצות כביש, כשלפתע הגיע רכב שפגע בה בעוצמה והטיח אותה על הכביש.
הנפגעת, שעבדה בזמנו כעובדת ניקיון בעיריית גדרה, סיפרה בתביעתה כי עוברי אורח שהיו במקום נחלצו לעזרתה והושיבו אותה על ספסל, כשבמקביל הרכב הפוגע נמלט מהמקום מבלי להשאיר פרטים. בהמשך היא פונתה על-ידי בנה לבית החולים. לדבריה היא סובלת כתוצאה מהתאונה מכאבים קשים וממגבלות תנועה בגללם איבדה את עבודתה, ומאז היא מובטלת.
אלא שהנתבעת - קרנית, האמונה על פיצוי נפגעי תאונות דרכים במקרים שבהם זהות הפוגע אינה ידועה - לא מיהרה לשלם פיצוי. היא טענה, בין היתר, שהנפגעת העלתה במשטרה ובבית החולים גרסה אחרת לזו שבתביעתה, ולפיה נפגעה בכלל במהלך עלייתה לטרמפ, ולא כהולכת רגל. "קיומה של גרסה עובדתית שונה לנסיבות התאונה שוללת את טענותיה של התובעת ואת זכאותה לפיצוי מהנתבעת", טענה קרנית.
אין לתובעת מניע לשקר
לפי הגרסה הנוספת של התובעת, במהלך עלייתה לטרמפ החל בעל הרכב שאינו מוכר לה לנסוע והיא נחבלה בטרם השלימה את כניסתה אליו. השופטת שמש קבעה שעצם העלאת הגרסה הנוספת לא מערערת את אמינותה של התובעת ולא מצדיקה את דחיית תביעתה.
"התרשמתי כי המחלוקת והבלבול העובדתי שנוצרו בהליך דנן נובעים במידה רבה מקשייה של התובעת למסור את הפרטים המדויקים של נסיבות התאונה", כתבה השופטת וחידדה: "התובעת היא אישה מבוגרת, פועלת ניקיון, עולה מאתיופיה שהעברית אינה שגורה בפיה, ובעת שמיעת עדותה ניכר כי היא אינה מתמצאת באופן בו מתנהלים הליכי דיווח למשטרה, חקירה ומשפט, לשון המעטה".
בהקשר לכך תיארה השופטת את התובעת כאישה ישרה ונורמטיבית, הנעדרת מניע לשקר או להסתיר את זהות הרכב הפוגע, וכי קשייה האישיים והעובדה שמדובר בתאונת "פגע וברח" הם המונעים את איתור הנהג האחראי לתאונה. כך או כך, הדגישה השופטת, הגרעין העיקרי של גרסת התובעת - לפיו היא נפגעה מרכב לא מוכר ונפלה על הכביש בזמן שהייתה לבדה בדרך להלוויה - נותר בעינו.
בהמשך קבעה השופטת כי התובעת אף עמדה במבחן "השקידה הסבירה" לאיתור פרטי הנהג הפוגע, כתנאי לקבלת פיצוי מקרנית, שכן היא פנתה למשטרה אחרי התאונה כשזו, מצדה, בחרה שלא לקיים חקירה. "נוכח קשיי השפה ופערי המנטליות לא סביר לצפות כי תפעל מעבר לכך לאיתור הנהג הפוגע, מקום בו גם המשטרה לא מצאה לנכון לגבות ממנה הודעה מסודרת", נכתב בפסק הדין.
לפיכך השופטת חייבה את קרנית לפצות את הנפגעת ב-101,979 שקלים עבור נזקיה השונים כתוצאה מהתאונה - כגון הפסדי שכר, עזרת הזולת והוצאות רפואיות – בתוספת שכ"ט עו"ד של 18,460 שקלים ואגרת בית משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד גיא סקוב
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אורי ירון
עו"ד אליהו קייקוב
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.