ניצול מיני ברשות שדות התעופה: עובדת ניקיון זכתה בתביעה נגד בכיר

בית המשפט קבע שהבכיר ניצל את יחסי המרות ואת רצון העובדת להתקדם כדי לקיים עימה יחסים אינטימיים. טענות העובדת לאונס ואלימות נדחו. הוא ישלם לה כ-135 אלף ש'

עובדת לשעבר ברשות שדות התעופה זכתה לאחרונה בתביעה נגד עובד בכיר שניצל את מעמדו לקיום יחסים אינטימיים עמה. העובדת טענה שהבכיר ביצע בה שורה של מעשי אונס, אלימות והטרדות מיניות ודרשה פיצוי של 13 מיליון שקל. השופטת אירית קלמן ברום מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה שלא הוכחו טענות האונס והאלימות, אך שהיחסים האינטימיים בין השניים לא נעשו בהסכמה אלא מתוך ניצול יחסי מרות. התובעת נותרה עם 30% נכות נפשית והפיצוי הועמד על סך של 1.3 מיליון שקל. לאחר קיזוז תגמולי ביטוח לאומי הנתבע ישלם לה 105,398 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות.

בכתב התביעה טענה העובדת כי הבכיר, חבר הנהלה שהיה הבוס שלה, ביצע בה שורה של מעשי אונס, אלימות והטרדות מיניות. לדבריה, ההטרדות החלו כשלושה-ארבעה חודשים לאחר תחילת עבודתה ברשות. זה החל בחיזורים מילוליים אך אלה התדרדרו במהרה למעשים אלימים ולאונס.

התובעת תיארה מקרים של כפיית יחסי מין ברכבו של הבכיר, בצימר, ואף ביום הולדתו. לדבריה, היא נאלצה להיענות לדרישותיו מחשש לאבד את מקום עבודתה, במיוחד על רקע שאיפתה לקבל קביעות. בנוסף, מערכת היחסים נקלעה למצב של תלות כלכלית לאחר שקיבלה ממנו הלוואות ומענקים.

הנתבע הכחיש את הטענות וטען כי מדובר היה במערכת יחסים רומנטית בהסכמה. לדבריו, היחסים החלו ביוזמת התובעת ונבעו מאהבה ותשוקה הדדית. הוא הכחיש את קיומם של יחסי מרות וטען שתפקידו היה טכני בלבד - שיבוץ עובדות הניקיון למטוסים.

כוח להשפיע

השופטת קלמן ברום קבעה כי התקיימו יחסי מרות ברורים, שכן הנתבע היה בעל יכולת השפעה משמעותית על התובעת. למרות שלא היה מנהלה הישיר, היה לו כוח להשפיע על קידומה והיו לו קשרים עם הממונים עליה. בנסיבות אלה, הנטל עבר לכתפי הנתבע להוכיח שהיחסים היו בהסכמה. השופטת קבעה כי הוא לא הצליח להרים נטל זה.

היא השתכנעה שהנתבע ניצל את מעמדו וכוחו כלפי עובדת חלשה שהייתה מוכנה לעשות הכל כדי לקבל קביעות ולפרנס את משפחתה. השופטת ציינה בהקשר זה שמעדותה של התובעת עלה כי היא התלוננה במקום העבודה על ההטרדות כבר בראשית הדרך. "ברי כי יחסים בהסכמה, תשוקה, ואהבה, כפי שהנתבע מתאר, לא מתחילים בתלונה בפני הממונה", כתבה.

זאת ועוד, לפערי המעמדות בין הצדדים נוסף ממד כספי. הנתבע העביר לתובעת כסף ונוצרה גם תלות כספית של התובעת בו.

במקביל, השופטת דחתה את טענות התובעת בעניין אונס ואלימות. זאת, בין היתר לנוכח סתירות מהותיות בעדותה. 

לעניין הנזק השופטת דחתה את חוות הדעת של המומחית מטעם התובעת שקבעה 70% נכות, ואימצה את קביעת הביטוח הלאומי, של נכות נפשית בשיעור 30%.

השופטת העמידה את סכום הפיצוי על סך של 1,387,398 שקל. לאחר ניכוי תגמולים להם היא זכאית מהביטוח הלאומי, חויב הנתבע לשלם לתובעת 105,398 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% והוצאות בסך 5,000 שקל. 

• ב"כ התובעת: עו"ד רוני אלוני סדובניק
• ב"כ הנתבע: עו"ד רונן בן צבי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.