מבוטחת לאובדן כושר עבודה טענה שהקושי שלה להיות מתויגת כנכה מנע ממנה להמשיך בהליכים למיצוי זכויותיה. טענתה ש"כלל" ידעה על המקרה הביטוחי ולכן אין עליו התיישנות, נדחתה
בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שאישה הסובלת ממחלה חשוכת מרפא הפסידה חלק משמעותי מתגמולי ביטוח אובדן כושר עבודה, עקב התיישנות. אף ש"כלל" הזמינה את האישה להגיש את תביעתה לתגמולים, היא התמהמה ופנתה לבית הדין רק בחלוף למעלה משנתיים. בנסיבות אלה קבע השופט דורון יפת שלגבי התקופה שקדמה ביותר משלוש שנים להגשת התביעה, היא התיישנה. על התקופה שלא התיישנה היא תקבל כ-180,000 שקל.
התובעת בוטחה בפוליסת ביטוח של "כלל", המכילה כיסוי מפני אובדן כושר עבודה, וזאת עד לדצמבר 2019. בשלב מסוים של חייה היא לקתה במחלה קשה, באופן שהותיר אותה החל משנת 2014 באובדן כושר עבודה מוחלט.
במהלך יוני 2018 פנתה עורכת דינה של האישה לחברת "כלל" באמצעות הדואר האלקטרוני, בבקשה לאשר ללקוחתה ארכה להתיישנות התביעה לתגמולי ביטוח שהיא עתידה להגיש, זאת בהתחשב בכך שהחוק מגביל תביעות ביטוח לשלוש שנים בלבד. במסגרת ההודעה ציינה עורכת הדין, בין היתר, ש"מסמכי התביעה בהכנה ויוגשו לכם בהקדם".
למחרת היום שלחה "כלל" הודעה לעורכת הדין, בה סירבה להארכה המבוקשת מאחר שלא נמסר מידע כלשהו מטעם המבוטחת או באת-כוחה על האירוע הביטוחי הנטען. נציגת החברה הוסיפה בהודעתה שאם ימסרו פרטים "ויעלה כי התביעה טרם התיישנה – נשוב ונבחן את הבקשה. נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או הבהרה".
התובעת ועורכת דינה לא השיבו על ההודעה ולא מסרו פרטים נוספים. רק באוקטובר 2020 – למעלה משנתיים אחרי התכתובת במייל – פנתה האישה בתביעתה לבית הדין. לטענתה "כלל" מנועה מלהעלות טענת התיישנות שכן נודע לה על המקרה הביטוחי כבר בהודעת הדוא"ל מ-2018, ומשכך עליה לשלם לה תגמולים בסך כ-400,000 שקל.
מנגד טענה "כלל" שתביעת התובעת בכל הנוגע לתקופה שקדמה ביותר משלוש שנים להגשת התביעה לבית הדין, התיישנה.
מירוץ ההתיישנות לא נפסק
השופט יפת הבהיר כי על מנת שחברת ביטוח תהיה מחוייבת לברר תביעה, יש להגיש לה גם הודעה על מקרה הביטוח וגם תביעה בכתב לתשלום תגמולי ביטוח. בעוד שהודעה על המקרה אכן הוגשה במייל, תביעה מעולם לא הונחה על שולחנה של "כלל" כך שלמעשה מירוץ ההתיישנות בשום שלב לא נפסק.
"הודעת הדוא"ל אינה מפרטת דבר למעט הטענה כי מדובר בתביעת אובדן כושר עבודה בשל מחלה כלשהי, תוך צירוף ייפוי כוח, כאשר נכתב במסגרתה 'מסמכי התביעה בהכנה ויוגשו לכם בהקדם'. במילים אחרות, מדובר בהודעה לאקונית נטולת מידע מהותי, מסמכים רפואיים וטפסים, אשר עניינה ותכליתה הודעה על תביעה עתידית שתוגש", כתב השופט.
התובעת תירצה אמנם את מחדלה לנקוט במהירות בהליכים למיצוי זכויותיה, בין היתר בכך שחשה ייאוש וקושי מהתיוג שלה כאישה נכה, אלא שלדברי השופט "עם כל ההבנה למצבה ולתהליך אותו עברה – אין בכך כדי להאריך את מועד ההתיישנות. התרשמנו כי התובעת בחרה בחירה מושכלת, בזמן אמת, שלא להגיש תביעה".
לפיכך השופט קבע ש"כלל" מחויבת לשלם לתובעת תגמולים רק עבור התקופה שלאחר אוקטובר 2017, בסך 158,580 שקל בלבד. עוד חויבה חברת הביטוח לשלם לאישה שכ"ט עו"ד בסך כ-22,000 שקל וכן הוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד רות עינת
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אלון ביתן ועו"ד איילה פוקס
עו"ד מוסא דקה
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין