החולה תבע פיצויים של כ-1.25 מיליון שקלים אך זכה ב-73,300 שקלים בלבד. נקבע כי אף שהצוות הרפואי אחראי לכוויה, בסופו של דבר הוא נותר עם נכות אסתטית שאין לה השפעה תפקודית.
בית משפט השלום בירושלים חייב לאחרונה את בית החולים הדסה עין-כרם לשלם פיצויים של 73,300 שקלים לחולה סרטן שנכווה ממים רותחים במהלך ניתוח להסרת גידול במעי הגס. התביעה הוגשה על סך של כ-1.25 מיליון שקל אך השופט מוחמד חאג' יחיא לא סבר שנזקיו מגיעים לסכום כזה. אמנם נקבע כי בית החולים אחראי לכוויה שאפשר היה למנוע באמצעות בדיקה פשוטה של טמפרטורת המים. עם זאת, הכוויה החלימה והותירה נכות אסתטית בלבד. על כן, למעט לתקופה זמנית שלאחר הניתוח, לא הייתה לה השפעה על התפקוד של התובע, הכנסותיו וההוצאות הרפואיות שלו.
בית החולים והמנתח הודו בהתרחשות שאירעה ב-2011 לקראת תום הניתוח, כשהמנתח ניקה את החתך כדי למנוע זיהומים והשתמש במים בטמפרטורה גבוהה מדי. עם זאת נטען כי הכוויה שנגרמה לו החלימה עוד במהלך האשפוז תוך שהודגש כי הניתוח המשמעותי והחשוב עבר בהצלחה.
לעומת זאת, גרסת התובע (54) הייתה כי המנתח גרם לו לכוויה בדרגה 2 וצלקת כואבת שמשתרעת על 3-4% משטח הבטן. עוד נטען כי המנתח התרשל והפר את כללי האתיקה גם בכך שלא עדכן את התובע ובני משפחתו מיד לאחר הניתוח אלא רק למחרת היום. התנהלות זו כשלעצמה מצדיקה לטענת התובע פיצוי עונשי.
התובע הוסיף כי הצלקת גרמה לו לכאבי בטן עזים שבגינם הגיע פעמיים לבית החולים. עוד הוא טען כי הצלקת הכואבת פגעה בתפקוד שלו ובעבודתו, מקשה עליו לטבול במקווה ומסבה לו בושה.
מומחית בכירורגיה פלסטית שמונתה על ידי בית המשפט קבעה בחוות דעתה כי לתובע נגרמה כוויה בדרגה 2-3 אך היא לא הסבה לו נזק תפקודי. הצלקת החלימה, היא לא רגישה לחום והיא לא כואבת או מגרדת, כשלדעתה כאבי הבטן עליהם התלונן התובע לא קשורים לכוויה. עם זאת, הוא כן נשאר עם 5% נכות אסתטית קבועה והנכות הזמנית בשלושת החודשים שלאחר הניתוח עמדה על 100%.
השלכות זמניות
השופט חאג' יחיא קבע כי הוא מקבל את התביעה במובן זה שהנתבעים אחראים לנזק שנגרם לתובע. עם זאת, הוא לא התרשם שמדובר בפגיעה שהסבה לו נכות תפקודית קבועה.
השופט ציין כי ראוי לשבח את המנתח ובית החולים על ניתוח מציל חיים שעבר בהצלחה. ואולם, היה על הצוות בחדר הניתוח לבדוק את הטמפרטורה של המים לפני שהזליפו אותם על גופו של התובע. מדובר בבדיקה פשוטה למדי ולו הייתה מתבצעת הנזק היה נמנע.
מכל מקום, בהתאם לחוות דעתה של המומחית הנכות הקבועה אסתטית בלבד ושיעורה נמוך יחסית. בצד זאת, אין ספק שהאירוע הסב לתובע כאב וסבל ופגיעה זמנית בתפקוד בשלושת החודשים שלאחר הניתוח. אלא שתרומה של הכוויה חלקית בהתחשב בכך שהתובע סבל ממכאובים ונדרש להתאושש גם מהניתוח עצמו.
השופט הבהיר עוד כי השלכות הכוויה היו זמניות ולמעשה, נתוני השכר של התובע מעידים כי המשכורת שלו עלתה אחרי התאונה והוא חזר לעבוד כרגיל.
בסיכומו של דבר נפסקו לתובע 73,300 שקלים פיצויים על כאב וסבל, הפסדי שכר וזכויות סוציאליות, עזרה והוצאות רפואיות וניידות – הכל לתקופה הזמנית שלאחר הניתוח. לסכום זה יתווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין (הסכום לא צוין).
- ב"כ התובע: ד"ר אסף פוזנר וגלעד לסר, עורכי דין נזיקין
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יעקב עוזיאל
עו"ד מירב אשל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.