חברת גינדי וחברת אדריכלות שבנו את מגדל המגורים בת"א ישלמו פיצויים לאדם מבוגר שנפל ל"בריכת שיקוף" שמקיפה את לובי המגדל. השופטת קבעה כי האיש נחשף לסיכון בלתי סביר.
בית משפט השלום בתל-אביב הורה לחברת "גינדי החזקות דירות מפוארות 2006", ולחברת "דורי עבודות הנדסיות" לשלם פיצויים בסך 40 שקל לגבר בן 71 שנפל בלובי של מגדל G בתל-אביב. השופטת אידית קליימן-בלק קיבלה את תביעתו של האיש, שסיפר כי נפל לתעלת מים, מכין "בריכת שיקוף" דקורטיבית, המקיפה את רצפת הפרקט של הלובי.
המקרה אירע ב-2012 כאשר התובע הגיע עם מכר שהתעניין ברכישת דירה במגדל. לטענתו, הוא התקרב אל קיר זכוכית כאשר לפתע החליק ומעד לתוך בריכת השיקוף, כיוון שחשב שמדובר בהמשך משטח הריצוף שעליו ניתו לדרוך.
את תביעתו הגיש נגד "גינדי" – בעלת הבניין ומחזיקתו, ונגד "דורי" – מבצעת הבנייה המחזיקה בו יחד עם גינדי.
הנתבעות מצדן הכחישו את גרסתו העובדתית של התובע. לחלופין, נטען כי בכל מקרה התובע נפל באשמתו הבלעדית כיוון שלא שם לב לאן הוא הולך. עוד הן טענו כי לא מדובר במפגע או בהתרשלות, אלא בבריכת שיקוף שנבנתה בהתאם לתכנית שקיבלה את כל האישורים הנחוצים מגורמי התכנון.
ניתן היה למנוע
לפני שניגשה להיבט המשפטי, השופטת קליימן-בלק קיבלה את גרסת התובע, שנתמכה בעדותו של "עד ניטרלי ובלתי מעוניין" שראה את התאונה. השופטת ציינה כי "עדות התובע והעד מטעמו בנוגע לעצם קרות האירוע מהימנה עליי ולא עורערה בחקירתם הנגדית".
כמו כן, אל תביעתו צירף התובע 11 תמונות של הלובי, מהן עולה כי אמנם היתה הפרדה בין הפרקט הבהיר לבין תעלת השיקוף המרוצפת בצבע שחור, אולם ניתן היה להתרשם כי "מבקר שאינו מכיר את המקום עלול להתקשות להבחין בתעלת המים והוא עשוי לסבור כי מדובר בהמשך ריצוף כהה המקיף את קירות הלובי".
בנוסף, השופטת ציינה כי בניגוד לטענת הנתבעות, מהתמונות לא ניתן להבחין בזרימת מים בתעלה, כך שמי שאינו מכיר את המקום עלול לחשוב שמדובר בהמשך ריצוף בצבע כהה יותר.
"מצב זה עלול לחשוף את המבקר לסיכון שהינו צפוי או שניתן לצפותו ואינו סביר בנסיבות, מה גם שבנקל ניתן היה למנוע חשיפה זו באמצעות שילוט מזהיר או גידור מתאים", קבעה השופטת, והבהירה כי מדובר ברשלנות מצד הנתבעות.
עם זאת, השופטת החליטה לייחס לתובע 20% מן האשמה בתאונה, כיוון שגם הוא תרם לתאונה בכך שלא נזהר.
בהמשך פסק הדין השופטת דחתה הודעות צד שלישי שהגישו הנתבעות נגד חברת הניהול של הבניין ונגד אדריכל הנוף שתכנן את החלק הפנימי.
בעיקרו של דבר, השופטת הבהירה כי בהיותן המחזיקות והבעלים של הבניין, הנתבעות הן שהיו חייבות להציב שלט או גדר סביב התעלה, ואילו חברת ניהול או אדריכל, אינם אמונים על ענייני בטיחות בלובי שמקורם בתכנון האינהרנטי של הבניין.
לאחר שניתחה את הנזקים שנגרמו לתובע והפחיתה מהם את אשמתו, השופטת חייבה את הנתבעות לשלם לו 40,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך 4,655 שקל ושכ"ט עו"ד בשיעור של 23% מסכום הפיצוי.
- ב"כ התובע: עו"ד ליאור ששון, עו"ד רפאל ציק
- ב"כ הנתבעות: עו"ד עומר צ'פניק ואח'
- ב"כ צד ג' 1: עו"ד שי שירי
- ב"כ צד ג' 2: עו"ד יגאל ליטוין ואח'
עו"ד כנרת שמיר מסיקה
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.