עובד קבלן שבר את היד כשהחליק על מים ולשלשת בסיור מקדים לפני הזרקת חיסונים ל-20,000 אפרוחים בקיבוץ יפתח. רוב האחריות הוטלה הקיבוץ שלא ייבש את המקום כדי לחסוך באנרגיה אבל גם הקבלן ישלם
השופט רונן פיין מבית משפט השלום בצפת פסק לאחרונה כ-250 אלף שקלים לקבלן כוח אדם ששבר את היד לאחר שהחליק על רצפה רטובה ולשלשת בלול אפרוחים בקיבוץ יפתח. רוב האחריות הוטלה על הקיבוץ, שלא דאג לייבש את הרצפה מטעמי חיסכון באנרגיה ויישא ב-70% מהפיצויים. את השאר ישלם הקבלן שהתרשל כשלא וידא שבקיבוץ מקפידים על כללי הבטיחות לפני ששלח את העובד.
תאונת העבודה התרחשה ב-2014. התובע הגיע עם צוות עובדים כדי לחסן 20,000 אפרוחים וכאחראי צוות נדרש לבצע בלול סיור מקדים. בזמן הסיור הוא החליק ונחבל ביד ימין שאיתה ניסה לבלום את הנפילה.
בתביעה שהגיש כשנתיים לאחר מכן באמצעות משרד עורכי דין אורנשטיין, קימלמן הוא טען כי בדיעבד ראה שהייתה במקום שלולית מים גדולה שלא הבחין בה בשל דחיסות האפרוחים והלשלשת על הרצפה.
התובע טען כי האחריות לנזקים שנגרמו לו מוטלת על הקבלן והקיבוץ שלא דאגו לסביבת עבודה בטוחה. לטענות אלה הצטרף הביטוח הלאומי שתבע החזרים על התגמולים ששילם לתובע.
הקבלן וחברת הביטוח "הראל" יוצגו באמצעות עו"ד עמוס ניר וטענו שהאחריות הבלעדית היא של הקיבוץ, שלא הקפיד על נהלי בטיחות, ניקיון ופיקוח. עוד נטען לאשם תורם מצד התובע שלא נזהר.
משרד עורכי דין הוד סוקול שייצג את הקיבוץ ואת חברת הביטוח "ביטוח חקלאי" טען לעומת זאת כי נפילה בלול היא סיכון טבעי, וכי התובע הגיע למקום עם כפכפים במקום עם נעלי עבודה. עוד נטען לרשלנות מצד הקבלן שלא סיפק נעליים מתאימות ולא ביצע סיור מקדים בעצמו.
מדובר במפגע
השופט רונן פיין קבע כי מהעדויות עלה שהרצפה בלול הייתה רטובה יותר מלולים אחרים בשל החלטה לחסוך באנרגיה ולהפחית שימוש בחימום ואוורור. "בנסיבות אלה גם אם לא עלה בידי התובע להוכיח חד משמעית קיומה של שלולית גדולה ונסתרת, הוכח כי הלול לוקה ברטיבות חריגה ורצפתו בוצית. לעניות דעתי, מדובר במפגע", כתב.
השופט קבע כי הקיבוץ התרשל והפר את חובתו לדאוג לסביבת עבודה בטוחה עבור עובדי קבלן שבאים לעבוד עבורו. ייבוש הרצפה, שלטי אזהרה או מלווה שיזהיר מפני מפגעים ויוודא שהעובדים מצוידים בנעליים מתאימות – כל אלה יכלו למנוע את הסכנה ולא ננקטו.
עם זאת נקבע כי גם הקבלן התרשל כשלא וידא שהקיבוץ מקפיד על נהלי בטיחות לפני ששלח את צוות העובדים, לא תדרך אותם מפני סכנת ההחלקה ולא סיפק נעלי עבודה שמתאימות לתנאים הייחודיים בלול.
בתוך כך נדחתה טענת האשם התורם שכן השופט התרשם שהתובע ביצע את המוטל עליו ונהג כעובד אחראי וזהיר.
באשר לפיצויים קבע השופט כי נזקיו של התובע, שנפגע ביד הדומיננטית, עומדים על קרוב ל-600 אלף שקלים. לאחר ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי חויבו הקיבוץ והקבלן לשלם לו כ-203 אלף שקלים בתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין של כ-50 אלף שקלים. הקיבוץ יישא ב-70% והקבלן בשאר.
עוד נקבע כי הקיבוץ יחזיר לביטוח לאומי כ-308 אלף שקלים וישלם לו שכר טרחה של כ-54 אלף שקלים (הקבלן לא חייב בהחזר לפי החוק כיוון שכמעסיק הוא משלם ביטוח לאומי).
- ב"כ התובע: משרד עורכי דין אורנשטיין, קימלמן
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד מוחמד נעאמנה
- ב"כ הנתבעים: עו"ד עמוס ניר בשם הקבלן וחברת הביטוח הראל, משרד עורכי דין הוד סוקול בשם הקיבוץ וחברת הביטוח ביטוח חקלאי
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.