התובע נאחז במוט מקבע כדי לקום והתמוטט יחד עמו. השופט קבע שמפעילת האתר התרשלה אך גם לתובע אשם תורם: הוא בעל משקל עודף ומכיר את מגבלות הערסל.
בית משפט השלום בתל-אביב חייב לאחרונה את "חמי יואב תיירות" שהפעילה בעבר את אתר המרחצאות שבשפלת יהודה לשלם 226 אלף שקל למבקר ששבר את ידו כשניסה לקום ממעין ערסל ישיבה בצורת בננה. השופט משה תדמור-ברנשטיין קבע כי חמי יואב התרשלה כשלא דאגה לעגן את המתקן לקרקע ולא הציבה שלטים שיזהירו אנשים בגילאים מבוגרים ובמשקלים גבוהים מלשבת עליו.
התאונה התרחשה ב-2014, כשהתובע היה כבן 52. לגרסתו, הוא התיישב בערסל בזמן שחיכה שזוגתו תביא את תיקיהם וכשהגיעה הוא נעזר במוט שקיבע אותו לקרקע כדי לקום והמתקן התהפך יחד עמו. כתוצאה מהתאונה הוא שבר את ידו הימנית, ולטענתו איבד את היכולת לעבוד במקצוע שלו כגנן.
בתביעה שהוגשה כשנה לאחר האירוע טען התובע כי "חמי יואב" התרשלה כיוון שהציבה באתר ערסל רעוע ולא בטיחותי. לתביעה הוא צירף תמונה של ערסל זהה שמצא באינטרנט כיוון שלטענתו לא הצליח לצלם את הערסל במקום, שכן כשהגיע ביום למחרת התאונה נוכח לראות שכל הערסלים נעלמו.
חמי יואב וחברת הביטוח שלה "הפניקס" הכחישו שמדובר בערסל כמו זה שהציג התובע וטענו כי הערסלים במקום מחוברים בשרשרת אל הגג ואין כל ראיה לכך שהשרשרת התנתקה. לטענתן, התובע נפל בגלל חוסר תשומת לב ולכן לא מדובר בהתרשלות, וגם בהנחה שהאחריות מוטלת לפתחן יש להטיל עליו אשם תורם.
סיכון גבוה
השופט משה תדמור-ברנשטיין קיבל את גרסת התובע לתאונה אף שהיחידה שתמכה בה הייתה זוגתו – עדה בעלת אינטרס. השופט הפנה לכך שדו"ח התאונה שמילאה החובשת של חמי יואב, שסייעה לתובע, תומך בנסיבות שתוארו על-ידו. כמו כן, השופט זקף לחובת הנתבעות את העובדה שלא הביאו את החובשת לעדות, ובמקומה העידו את מנהל האתר שלא נפגש עם התובע ולא נכח במקום בזמן התרחשות התאונה.
השופט הוסיף כי הנתבעות אף לא הציגו כל ראיה התומכת בטענתן לגבי סוג הערסלים שהיו באתר ו"נעלמו", ולפיכך הוא מעדיף את גרסת התובע שלפיה מדובר בערסל מחובר למוט, בדומה לזה שמופיע בתמונה שצירף לתביעתו.
משדובר במתקן אשר תלוי בקיבוע, קבע, הרי שהשימוש בו כרוך בסיכון גבוה יותר מאשר הסכנה הצפויה בעת שימוש בכיסא רגיל, ועל כן היה על הנתבעת לנקוט באמצעי זהירות רציניים יותר. כך, היה עליה לוודא כי המוט יציב ומקובע היטב וייתכן שאף היה עליה להציב שלטים המזהירים אנשים בגילאים או במשקלים מסוימים שלא להשתמש בערסל או לחילופין שלא לאחוז במוט.
עם זאת, השופט ציין כי התובע – בעל משקל עוקף – תרם אף הוא להתרחשות התאונה כיוון שהכיר את המקום ואת מגבלות הערסל ולא נזהר לפני שקם, ולפיכך נפסק לו אשם תורם של 20%.
בהמשך, השופט קבע כי בהתאם לחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט התובע נותר עם 12.5% נכות אורתופדית, וכי נכותו התפקודית עומדת על 13%.
בהתאם לכך נבחנו הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה כך שלבסוף, לאחר הפחתת אשם תורם, נפסקו לתובע פיצויים של 176 אלף שקל על הפסדי שכר, כאב וסבל, הוצאות רפואיות ונסיעות, ועוד 50 אלף שקל עבור שכר טרחת עורך דין.
- ב"כ התובע: עו"ד שרונה גונן
- ב"כ הנתבעות: עמיחי טרוזמן, עו"ד נזיקין
עו"ד עופר לוי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.