בית משפט השלום קיבל באחרונה את טענת האישה כי בעלה השתמש בשיק "בחריגה מהרשאה". התובע שקיבל את השיק מהבעל לא יוכל לממש אותו.
לפני כשנתיים הגיש אדם לביצוע בהוצאה לפועל שיק על סך 150,000 שקל. האישה שהייתה חתומה על השיק הגישה התנגדות והתיק עבר לפסים רגילים בבית משפט השלום ברחובות (כשהמבקש הפך לתובע והאישה – לנתבעת).
לייעוץ בתחום:
עורך דין הוצאה לפועל
התובע סיפר כי ב-2012 נערך הסכם בינו לבין בעלה של האישה ושותף נוסף, בו התחייבו האחרונים להפחית חוב שלו בבנק דיסקונט. בתמורה לשירות זה, התובע העביר להם 6 שיקים בסכום כולל של 150,000 שקל.
לדבריו, להבטחת ביצוע העסקה, הבעל מסר לו במעמד החתימה שיק ביטחון על סכום של 150,000 שקל עליו הייתה חתומה אשתו.
לדברי התובע, כל ההמחאות שמסר לבעל ולשותף נפרעו, אך הם לא מילאו את חלקם בהסכם.
הנתבעת טענה כי מסרה את השיק לבעלה כדי שיערוך קניות לביתם. לדבריה, היא הותירה את הסכום בשיק פתוח ובעלה השתמש בו במרמה והעביר אותו לתובע תוך חריגה מהרשאה. בנסיבות אלה השיק לא מחייב אותה.
בעלה של הנתבעת אישר כי קיבל את השיק כדי לערוך קניות בסופר מרקט. הוא ציין כי התובע ידע שהשיק מועבר אליו ללא ידיעת והסכמת אשתו והוא אף הזהיר אותו שלא ייעלה את העניין בנוכחותה.
התובע השיב כי הנתבעת ובעלה הם זוג נשוי המנהל משק בית משותף ואין לעשות הפרדה מלאכותית ביניהם. הוא הוסיף כי מסר לבעל את התמורה שנקבעה בהסכם וגם האישה נהנתה מסכום זה.
בנוסף, עצם העובדה שהאישה מסרה את השיק ללא ציון הסכום או שם המוטב יוצרת חזקה שהשיק אמור להיות סחיר לכל דבר ועניין. לפיכך, טען התובע, הוא "אוחז כשורה" בשיק ויש לאפשר לו לממש אותו.
"נורה אדומה"
השופטת רנה הירש דחתה את טענת התובע כי הוא "אוחז כשורה". לדבריה, לא מדובר בשיק שניתן להעלות לגביו טענה של "אחיזה כשורה" שכן השיק לא סחיר וסומן עליו "למוטב בלבד".
בנוסף לדבריה, לא ניתן לקבוע שהאישה קיבלה תמורה עבור השיק שכן הבעל העיד כי לא קיבל מהתובע את כל הסכום אלא רק את חלקו. כמו כן, לא הוכח שהתמורה הופקדה בחשבון הבנק של הנתבעת או שימשה לניהול משק הבית המשותף.
השופטת הוסיפה כי ניכר מהעדויות כי הייתה היכרות מוקדמת בין התובע והנתבעת ומכיוון שמדובר היה בסכום כסף נכבד הוא היה צריך לברר עמה שהשיק נמסר לו על דעתה. יש בהתנהלות התובע, כתבה השופטת, משום העדר תום לב.
במקביל, השופטת קיבלה את טענת האישה כי בעלה השתמש בשיק תוך חריגה מהרשאה. השופטת כתבה כי התקשתה להאמין לגרסת התובע כי הנתבעת הייתה נוכחת בפגישות שנערכו בינו לבין הבעל.
השופטת הוסיפה כי לא בכל מקרה ניהול משק בית משותף יעיד על הרשאה בין בני זוג. לדבריה, כשמדובר בשיק ביטחון בסכום משמעותי עליו חתומה בת הזוג, וכשהשיק נמסר כשיק ביטחון במסגרת עסקיו של בן הזוג, צריכה להידלק אצל מקבל השיק "נורה אדומה".
בנסיבות אלה השופטת דחתה את התביעה וחייבה את התובע לסגור את תיק ההוצאה לפועל ולשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט של 17,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד דניאל מקליס ועו"ד אילן מיכאלוביץ
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שרלי חדד
* עורך דין יובל גנות מייצג בתיקי הוצאה לפועל
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.