הסטודנטית לשעבר העתיקה ממרצה באוניברסיטת אריאל תכנים בנושא תזונה ופתחה קורס הכנה משל עצמה לבחינה הממשלתית
בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעה של מרצה ללימודי תזונה באוניברסיטת אריאל נגד סטודנטית שלה לשעבר, שהעתיקה תוצרים שלה והשתמשה בהם לצורך העברת קורסים בעצמה. השופט אביים ברקאי קבע כי הראיות לא מותירות מקום לספק שהנתבעת הפרה זכויות יוצרים, ופסק לתובעת פיצוי בסך 120,000 שקל.
לאחר לימודיה אצל התובעת, יזמה הנתבעת קורסי מרתון לבחינה הממשלתית בתזונה. הנתבעת דאגה להחתים את הסטודנטים שלה על התחייבות שלא להעביר תוצרים מהקורס לצדדים שלישיים, אחרת ייקנסו ב-100,000 שקל.
ביולי 2019 הגישה המרצה תביעה נגד הנתבעת אליה צירפה מאות הוכחות לכך שהנתבעת העתיקה ממנה תכנים והכניסה אותם לחוברות הלימוד שהפיקה עבור הקורסים שהעבירה. התובעת ציינה כי ההעתקה כללה תכנים מקצועיים, שיטות לימוד, נוסחאות, פורמולות ועוד. בין היתר היא הציגה חוברות לימוד שלה אל מול חוברות מהקורס של הנתבעת על מנת להראות את הדימיון ביניהן.
הסטודנטית טענה מנגד כי מתוך 410 הדוגמאות שהזכירה התובעת, כתב התביעה עצמו מייחס לה העתקה רק ב-152 מהן. מכל מקום, לשיטתה, מדובר במונחים ומושגים מקצועיים אשר אינם מוגנים בזכויות יוצרים. הנתבעת הכחישה כל קשר לחוברות שהציגה התובעת וטענה שהן מזויפות.
הפרה ברורה
"לעיתים די בהצגת העובדות, על מנת שהמסקנה המשפטית תעלה ותצמח מתוכן. כזה הוא המקרה שלפנינו", כתב השופט ברקאי בפתח פסק הדין. הוא ציין כי סקירת הדוגמאות שאליהן הפנתה התובעת "מביאה למסקנה חד משמעית לפיה הנתבעת אכן העתיקה ועשתה שימוש בתוצרים של התובעת".
השופט קבע כי התנהלות הנתבעת – שהחתימה את הסטודנטים שלה על התחייבות לא להוציא תוצרים מהקורס אחרת יוטל קנס בגובה 100,000 שקל – "שומט את הקרקע תחת טענותיה". כלומר, אם התובעת ראתה בתוצרי הקורס שלה כמוגנים תחת זכויות יוצרים, ובהינתן הדימיון הרב לתוצריה של התובעת, מאליה עולה המסקנה כי גם תוצריה של התובעת מוגנים.
עוד קבע השופט כי את עיקר ההוכחה לזכות היוצרים של התובעת "סיפקה דווקא הנתבעת בבדיקות שערכה". הוא ציין כי הנתבעת "סרקה במסרקות ברזל" את תוצריה של התובעת בניסיון להוכיח שלא מדובר בתוצרים מקוריים, אך בדיקתה העלתה כי רק 31 תוצרים מתוך 152 ההפרות להן טענה התובעת מופיעים בספרות מקצועית או במקורות מוקדמים (כך שאינם מקוריים כביכול).
השופט סיכם כי גם אם תתקבל טענת הנתבעת שכתב התביעה כולל רק 152 הפרות נטענות, וכי 31 מהן מכילות תוצרים לא מקוריים – עדיין נותרו 121 העתקות ללא כל הסבר.
גרסת התובעת לגבי החוברות התקבלה, לאחר שהשופט התרשם כי לא סביר שהדפיסה בעצמה חוברות עם תוצרים מועתקים בשביל לצאת ל"מלחמת ראיות בדויה". מעבר לכך, הנתבעת לא הציגה את החוברות ה"אמיתיות".
לאור האמור פסק השופט לתובעת סך של 120,000 שקל בגין הפרת זכויות יוצרים, וכן 30,000 שקל עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובעת: עו"ד ליאור חאיק
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יורם ליכטנשטיין
עו"ד עזרא גולדמן
עוסק/ת ב-
קניין רוחני
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.