לפסק הדין בעניין ד. ב נגד ר.פ
בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא קבע, כי תחרות בלתי הוגנת על ירושה תהפוך לעוולה רק כשמדובר במניעה אמיתית שהינה בגדר כבילת ידיו של המצווה מלשנות צוואתו, כגון איום פיזי על המצווה או נקיטה במעשה תרמית.
ביתה של המנוחה התנגדה לקיום צוואת אימה, אשר ציוותה את עיקר עזבונה לבנה מנישואיה השניים, בעוד שהבת זכתה במעיל פרווה ובמספר תכשיטים. הבת טענה, כי הצוואה נערכה תוך השפעה בלתי הוגנת שהשפיע אחיה על המנוחים, ואף טענה כי היה שותף פעיל בעריכת הצוואה. בתביעה שהגישה לביהמ"ש לענייני משפחה, עתרה הבת לסעד הצהרתי לפיו אחיה הפר את כללי התחרות ההוגנת בינה לבינו על ירושת אימם, וכן הפר את חובת השליחות והנאמנות כלפי המנוחה בכך שמשך וגזל כספים רבים מחשבונותיה. בנוסף, דרשה פיצוי של 4.7 מליון ש"ח.
לגרסת הבת, לפני מס' שנים עת ביקרה את המנוחה, גילתה לה האם כי החליטה להדירה מצוואתה, והביעה חרטה על כך. לטענתה, היא ביקשה מאימה לקיים פגישה משותפת עם אחיה, במהלכה תבהיר האם באופן ברור מהו רצונה באשר לאופן חלוקת רכושה, אך פגישה כזו לא התקיימה, שכן אחיה סירב לכך, ולאחר מכן אמרה לה האם כי מאוחר מידי לשנות את הצוואה, ובעקבות זאת, הקשר ביניהן נותק למשך כשלוש שנים עד יום פטירת האם.
האח טען, כי לא היה מעורב כלל בעריכת הצוואה ולא השפיע על הוריו המנוחים, ולטענתו, אחותו לא זכתה ברכוש עקב העובדה כי ניתקה עימם כל קשר.
השופט צבי ויצמן דחה את התביעה לאחר שקבע כי לא הוכחה השפעה בלתי הוגנת של האח או הפרת כללי תחרות הוגנת. נקבע, כי בנסיבות המקרה, כאשר התובעת בחרה שלא להיות בקשר עם אימה, ומנגד, הוכח כי האח לא היה מעורב כלל בעריכת הצוואה, מובן מדוע בחרה האם להוריש את עיקר רכושה דווקא לבנה. "לא השפעה בלתי הוגנת או הטיית הדעת היו כאן אלא הכרת טובה ותודה מצידה של המנוחה לבנה האוהב" כתב השופט.
לעניין טענת הבת לגבי תחרות בלתי הוגנת על הירושה, נפסק כי גם אם סירובו של האח לפגישה המשותפת, נבע מחשש לגריעת חלקו בצוואה, אין בכך כל פגם.
"תחרות הוגנת על ירושה אין פרושה שמתחרה אחד מחויב לפרוש שטיח לרגליו של מתחרהו, שהרי עקרון תום הלב מציב אמת מידה של "אדם לאדם - לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם - אדם" כתב השופט, והוסיף, כי מניעת תחרות הוגנת על ירושה תחשב כעוולה רק כשמדובר במניעה אמיתית שהינה בגדר כבילת ידיו של המצווה מלשנות צוואתו, כגון איום פיזי על המצווה או נקיטה במעשה תרמית. נקיטה בדרך של "שב ואל תעשה", אינה מניעה כאמור.
לפיכך נקבע, כי התובעת לא הוכיחה את טענותיה ביחס לאחיה, ומשכך יש לדחות את התנגדותה לצוואה.
לפסק הדין בעניין ד. ב נגד ר.פ
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.