ביטוח לאומי טען כי התאונה לא הייתה פעולה נלווית לעבודה של הנפגעת כעצמאית. אלא שבית הדין לעבודה קיבל את עמדת הלשכה שלפיה יש יתרונות מקצועיים מובהקים לחברים שמשתתפים בליגה שלה
בית הדין לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה תביעה של עורכת דין עצמאית והורה לביטוח לאומי לשלם לה דמי פגיעה עבור פציעת גב שאירעה במשחק של קבוצת כדורסל הנשים של לשכת עורכי הדין בירושלים במסגרת הליגה למקומות עבודה. השופטת יפה שטיין דחתה את עמדת הביטוח הלאומי כי התובעת לא נפגעה בעבודה כיוון שלא ביצעה פעולה נלווית לעבודתה. היא העדיפה את עמדת לשכת עורכי הדין שלפיה להשתתפות בליגה יש יתרונות מקצועיים מובהקים כמו שיווק עצמי ונטוורקינג, שהם חלק אינטגרלי מהעבודה.
עורכת הדין משחקת בקבוצה מזה כ-10 שנים. ב-2014 היא השתתפה במשחק נגד הקבוצה של ביטוח לאומי, נפצעה בגב ואובחנה עם פריצת דיסק. אלא שתביעה שהגישה לתשלום דמי פגיעה כנפגעת עבודה נדחתה על ידי הביטוח הלאומי ובהמשך גם על-ידי בין הדין האזורי לעבודה, לאחר שנקבע כי לא הוכח שהמשחק נחשב "פעילות נלווית" לעבודה כנדרש בחוק הביטוח הלאומי.
ואולם, במסגרת ערעור שהגישה עורכת הדין לבית הדין הארצי לעבודה, הוסכם להחזיר את התיק ולקבל את עמדת לשכת עורכי הדין טרם ההכרעה בתביעה.
עמדת הלשכה הייתה שיש לקבל את התביעה שכן לטעמה כלל עורכי הדין אמורים להיות מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה ככל עובד אחר.
בתגובה לעמדת הביטוח הלאומי כי לפעילות לא היה קשר לעבודה של התובעת מאחר שהיא עצמאית טענה הלשכה כי הפעילות תורמת רבות דווקא לעצמאים שעושים באירוע מסוג זה נטוורקינג, ממנפים את עצמם מקצועית ומעברים אחד לשני תיקים. עוד הדגישה הלשכה כי החברות בה כפויה ולכן אפשר לראות בה במובן מסוים כ"מעסיקה" באמצעות הליגה למקומות עבודה.
עורכת הדין תמכה בעמדת הלשכה וטענה כי אין כל הבדל בינה לבין כל שחקנית אחרת בליגה – עצמאית או שכירה.
ביטוח לאומי טען מנגד כי לעצמאים אין אינטרס ישיר בהשתתפות בליגה לעומת שכירים שנשלחים אליה מטעם המעסיק. לעמדת הביטוח הלאומי, התועלת שהתובעת מקבלת מהליגה שולית ולא תורמת לרווחים העסקיים שלה. עוד נטען כי אין לקבל את עמדת הלשכה שאינה גוף אובייקטיבי ושומרת על האינטרסים של חבריה.
עמדה מיושנת
אבל השופטת יפה שטיין החליטה לקבל את עמדת הלשכה, תוך שציינה כי בגלגול הראשון של התיק התביעה נדחתה כיוון שלא הייתה ברורה מידת המעורבות של הלשכה בפעילות. כעת, קבעה השופטת, הדברים שונים, שכן התברר כי הלשכה מתקצבת את הפעילות בליגה. בנוסף, התובעת משחקת בה כבר יותר מ-10 שנים והוכיחה שהפעילות הזו קידמה אותה מקצועית וכלכלית ואף הציגה ראיות לכך שלא מעט מלקוחותיה הגיעו דרך שחקניות בקבוצה.
"אין חולק כי חלק לא מבוטל מעבודת העצמאי, ובייחוד מעבודתו של עורך דין עצמאי, כוללת שיווק עצמי ונטוורקינג, כשזהו חלק אינטגרלי מהעבודה", כתבה השופטת. בהתחשב בכך, קבעה, כי האבחנה שעורך ביטוח לאומי בין שכירים לבין עצמאים בהקשר הזה היא אכן פורמאלית ואף לא תואמת את הוראות חוק הספורט.
בסיכומו של עניין השופטת קבעה כי עמדתו של ביטוח לאומי לא תואמת את המציאות התעסוקתית של היום. היא הורתה לו להכיר בתובעת כנפגעת עבודה הזכאית לדמי פגיעה וחייבה אותו בהוצאות של 3,000 שקל.
עו"ד אריק שלו
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.