בית הדין לעבודה קבע כי אף שהעובד פנה לטיפול רפואי רק לאחר שבועיים ולא התלונן על חבלת ראש, הוא פיתח תסמונת שלאחר זעזוע מוח ויש להכיר בו כנפגע עבודה
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של מחסנאי ב"מגה קמעונאות" והורה לביטוח לאומי להכיר באירוע שעבר כתאונת עבודה. על ראשו של העובד נפל קרטון בקבוקי שמן מזכוכית. לאחר שבוע הוא החל לחוש כאבי ראש ורק כעבור שבועיים פנה לטיפול רפואי. ביטוח לאומי סירב להכיר באירוע, וגם תביעה שהגיש העובד בבית הדין האזורי נדחתה תחילה אך התיק הוחזר אליו לדיון בעקבות ערעור לבית הדין הארצי שקבע כי הוכח קיומו של אירוע בעבודה. על סמך חוות דעת רפואית שלפיה התובע סבל מדימומים שהתסמינים להם עשויים להופיע גם בחלוף שבועות מהפגיעה, השופטת מירב קליימן קבעה שיש קשר בין האירוע בעבודה לבין הפגיעה שממנה הוא סובל.
התובע (71) עבד כמחסנאי בחברת "מגה קמעונות" וביוני 2016 במהלך סידור סחורה במחסן נפל על ראשו ארגז בקבוקי שמן מזכוכית.
למרות זאת, הוא פנה לטיפול רפואי רק לאחר שבועיים בשל כאבי ראש, ובבדיקת CT התגלה שהוא סובל מדימום מוחי.
ביטוח לאומי סירב להכיר באירוע בנימוק שלא הוכח אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה, ותביעה שהגיש התובע לבית הדין האזורי לעבודה נדחתה גם כן.
משכך נאלץ התובע לערער לבית הדין הארצי, שם נקבע כי הוכח שהתאונה קרתה בעבודה והוחלט להחזיר את התיק לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחית רפואית שתחווה דעה בנוגע לפער הזמנים שבין האירוע התאונתי לבין פניית התובע לטיפול רפואי.
בחוות דעתה קבעה המומחית כי הסיבה לדימומים שאובחנו אצל התובע היא לרוב חבלת ראש שקרתה כמה שבועות טרם הופעת הדימומים. עוד היא ציינה, כי סוג דימומים זה אינו גורם לתסמינים בהתחלה, ורק לאחר ימים או שבועות הדימומים מתרחבים וגורמים לכאבי ראש ואף לתסמינים חמורים יותר.
התובע ביקש לאמץ את חוות הדעת ולקבוע שקיים קשר סיבתי בין הפגיעה לאירוע בעבודה.
אבל ביטוח לאומי המשיך להתנגד. הוא טען, בין היתר, שבית הדין הארצי הורה למומחה הרפואי שימונה לקבוע מסקנות גם לגבי עצם התרחשות האירוע וגם לגבי השאלה האם החבלה שאובחנה אצל התובע נגרמה כתוצאה מהאירוע, ולשיטתו חוות הדעת לא מוכיחה אף אחד מאלה.
עוד נטען שהמומחית ציינה כי "לא ברור" אם הייתה חבלת ראש, וכי התובע חווה פגיעה נוירולוגית - לא במועד האירוע.
חד משמעי
השופטת קליימן קיבלה את התביעה. נקבע שחוות הדעת הרפואית הייתה חד משמעית לעניין הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה לליקוי ממנו סובל התובע.
השופטת הבהירה כי בניגוד לטעת הביטוח הלאומי, בית הדין הארצי לא הורה למומחית הרפואית לקבוע האם האירוע קרה, שכן הוא כבר הכריע בשאלה עובדתית זו בערעור.
מעבר לכך, ציינה השופטת, כי המומחית הסבירה באופן חד משמעי שפער הזמנים בין מועד האירוע לבין אבחון הדימומים בראשו של התובע אופייני לסוג הפגיעה והדימום שאובחן - שבהתחלה הוא קטן ורק לאחר כמה שבועות מתרחב וגורם לכאבי ראש ולתסמינים נוספים.
ביטוח לאומי חויב בהוצאות התובע בסך 6,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אסף ברדה
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד רועי הררי
עו"ד מיטל שמיע יוסף
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.