האיש עבד במשך שנתיים ברשת חנויות מוצרי החשמל, ופוטר בטענה שנמצא אחראי למחסור מלאי בחנות ואי סדרים כספיים. העובד הגיש נגד הרשת תביעה על פיטורים שלא כדין ומצא עצמו מחויב לשלם לה כ-65,000 שקל.
סכסוך משפטי בין רשת "אבי סופר" לעובד לשעבר הגיע לסיומו, לאחר שבית הדין האזורי לעבודה בירושלים הגיע למסקנה שהעובד פוטר בעקבות הפרת אמון חמורה.
לשאלות בענייני עבודה:
פנו לפורום עבודה של אתר פסקדין
לפני כשש שנים החל התובע לעבוד כמוכר בסניף הרשת בתל אביב, ובהמשך הועבר לסניף תלפיות בירושלים. במסגרת עבודתו הוא היה אחראי לכתיבת "דו"ח קופה" בו נרשמו העסקאות וההזמנות שבוצעו באותו יום.
במסגרת ביקורת טלפונית שערך מנהל המלאי הארצי של הרשת, הוא גילה שיש חוסר חשוד במלאי. בהוראת מנהל הרשת, אבי סופר, נערכה בסניף ספירת מלאי שחשפה, לטענת נציגי הרשת, מחסור של 140 מסכי טלוויזיה. לאחר מכן גם התגלה כי נעלמו כספים רבים מקופת החברה.
בעקבות הגילוי המרעיש, הרשת אסרה על מספר עובדים, בהם התובע, להיכנס לסניף, ובדצמבר 2011 פיטרה אותו.
העובד, שהכחיש כל מעורבות בעניין, תבע את הרשת בטענה כי פיטרה אותו שלא כדין, לא שילמה לו פיצויי פיטורים וחייבת לו כ-250 אלף שקל עבור שעות נוספות, ימי חופשה והפרשות לפנסיה.
הרשת טענה שהתובע אינו זכאי לפיצויים מכיוון שפוטר כתוצאה ממעשי מרמה. כמו כן, לשיטתה התובע אינו זכאי לגמול עבור שעות נוספות משום שעבד בתפקיד אמון.
בנוסף, היא הגישה תביעה נגדית בסך 520 אלף שקל, בטענה שהתובע נטל כספים מקופת החנות, החליף שיקים של לקוחות בשיקים גנובים וזייף דו"חות.
הפר אמונים
השופט דניאל גולדברג פסק שהתובע כן זכאי לשעות נוספות, למשכורת אחת ולפדיון ימי חופשה שלא ניצל, בסך כולל של כ-125,000 שקל. לעניין סוג המשרה, הסביר השופט כי אין בסיס לטענת הנתבעת, שכן חוק שעות עבודה ומנוחה חל על התובע בכל מקרה.
השופט גם דחה את הטענה שהתובע אחראי למחסור במלאי ולזיוף דו"חות כספיים, מהטעם שלא הובאו מספיק ראיות בעניין.
אך העניין לא תם בכך, שכן נמצא כי התובע נטל מזומנים והחליף שיקים מלקוחות בשיקים שאינם ניתנים למימוש.
עדות התובע לגבי מעשים אלה לא שכנעה את השופט גולדברג, שמצא בה סתירות רבות. בנוסף, קבע השופט שהנתבעת הוכיחה "שיטת פעולה" שבמסגרתה הוצאו מהסניף כספים ומוצרים בשווי 37,100 שקל תמורת שיקים פיקטיביים, שלא הועברו במערכת בדיקת השיקים, בניגוד מוחלט לנהלי החברה.
לפיכך, קבע השופט שמעשיו של התובע מהווים "הפרת אמון חמורה", ושוללים ממנו כל זכות לקבלת פיצויים עבור אופן פיטוריו.
בעקבות זאת החליט השופט לחייב את התובע להחזיר לנתבעת את שווי הכספים והסחורה שנטל שלא כדין, בתוספת פיצוי על הפרת אמון בגובה 12 משכורות – 153,408 שקל.
לאחר קיזוז החובות והזכויות של הצדדים האחד כלפי השנייה, הורה השופט לתובע לשלם לנתבעת 64,991 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד צפריר פז
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יצחק דוידוב
* עורך דין אוריאל בן אסולי עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.