עתירה שהוגשה נגד בתי הדין הרבניים הציפה קשיים ואי צדק בהליכי בירור לצורך הטלת מגבלת נישואין עקב ניאוף, בעיקר נגד נשים. בעקבות העתירה פרסמה הרבנות הנחיות בנושא, שעד היום לא הוסדר. סוף לעוול? ימים יגידו.
עד היום, אם במהלך הליך גירושין בבית הדין הרבני, הדיין היה מתרשם שאחד מבני הזוג נאף, הוא יכול היה לקיים בירור בעניין, בלי להתחשב ברצונות הצדדים ומבלי לשמוע ראיות. בעקבות בירור כזה, בית הדין הרבני יכול להטיל על האישה איסור להינשא בעתיד למי שהתגרשה ממנו ("הבעל"), וכן למי שנקבע כי קיימה עמו יחסי אישות בתקופת הנישואין ("הבועל"). המגבלה נרשמת על גבי הגט וברשימה של בתי הדין.
לשאלות בענייני משפחה:
כנסו לפורום דיני משפחה
לפני כשלוש שנים, בעקבות מקרה פרטי מסוים, עתרו לבג"ץ מספר ארגוני זכויות נשים נגד פרקטיקה זו, בטענה שהיא לא חוקית.
העותרים העלו מספר טענות. בין היתר נטען כי בתי הדין הרבניים לא מוסמכים לברר טענות ניאוף שכלל לא הועלו על ידי בני הזוג ולהטיל הגבלות על צד שלישי ("הבועל") שאיננו צד להליך הגירושין.
לדבריהם, בירורה של הטענה שלא לצורך פוגע בזכות לפרטיות ואף בשוויון בין בני הזוג, משום שתוצאותיו של ניאוף לפי ההלכה חמורות יותר ביחס לנשים.
גם אם יש לבתי הדין סמכות לערוך בירורים לצורך הטלת מגבלת נישואין, טענו הארגונים, ההליכים מתנהלים בניגוד לכללי הצדק הטבעי, שכן לא ניתנת זכות טיעון ראויה למי שעלולים להיפגע מההחלטה, וראוי גם שהעניין יידון בפני שלושה דיינים.
בתי הדין הרבניים והיועמ"ש לממשלה טענו, בין היתר, כי הסמכות הייחודית של בתי הדין לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, מאפשרת לדון בכושרו של אדם להינשא ובמגבלות שחלות עליו לפי דין תורה.
בעידודו של בג"ץ, הצדדים קיימו מספר פגישות אך לא הגיעו להסכמות. עם זאת, בעקבות העתירה וההידברות, פרסם לאחרונה נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב יצחק יוסף, "הנחיות לעניין הליך לקביעת הגבלה על בני זוג גרושים להינשא בעתיד."
בהנחיות נפרשׂו קווים מנחים למקרים שבהם יהיו בתי הדין רשאים לקיים בירורים לצורך הטלת מגבלת נישואין "לבעל ולבועל". לפי ההנחיות, מגבלת הנישואין תירשם ברבנות רק לאחר שיתקיים בירור שיכלול העלאת טענות והבאת ראיות, ובמסגרתו תינתן זכות טיעון לבני הזוג וכן לצד השלישי שעלול להיות מושפע מתוצאות ההליך. בתוך כך, יוכלו לבקש שהבירור ייערך בפני שלושה דיינים.
ביטוי לעמדת העותרים
בעקבות ההנחיות החדשות, החליטו הנשיא בדימוס אשר גרוניס, השופט ניל הנדל והשופטת דפנה ברק-ארז שהעתירה מיצתה את עצמה.
ההנחיות נותנות ביטוי לעמדת העותרים, העיר השופט גרוניס. כפי שביקשו העותרים, ההנחיות מבהירות כי בטרם הטלת מגבלת נישואין יתקיים בירור ראייתי ומאפשרות לברר את טענת הניאוף בפני שלושה דיינים. לבסוף, בדומה להצעת העותרים, שביקשה ליצור סימטריה בין נשים לגברים בלשון, ההנחיות נוקטות לשון כללית ("בן זוג").
השופט גרוניס הסביר כי ההנחיות למעשה שינו את המצב המשפטי, בכך שהציבו אמות מידה מוגדרות, ובנסיבות אלה אין מקום להמשיך לדון בעתירה.
העתירה נמחקה אך עם זאת ביהמ"ש הבהיר כי טענותיהם העקרוניות של העותרים שמורות להם, במידה שיחליטו לעתור שוב לאחר שייבחן יישום ההנחיות החדשות.
- ב"כ העותרים: עו"ד סוזן וייס, עו"ד אלונה טולדנו, עו"ד עדי בלוטנר, עו"ד ניצן כספי-שמעוני
- ב"כ המשיבים: עו"ד שמעון יעקבי, עו"ד חני אופק
* עו"ד ד"ר שרון פרילינג עוסקת בדיני משפחה.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.