עושק והטעיה: בוטלה העברת חצי דירה במתנה מאישה לבעלה

כשהם בעיצומו של הליך גירושין החתים הבעל את פרודתו על תצהיר מתנה. בית המשפט קבע שהיא לא ידעה שהסכם הממון ביניהם מעניק לה זכויות בנכס, ושהבעל ניצל זאת

בפסק דין שפורסם לאחרונה קיבל בית המשפט למשפחה בקריות תביעת אישה לביטול הסכם מתנה, עליו חתמה לטובת בעלה לשעבר. בהסכם העניקה התובעת לנתבע את מלוא זכויותיה בדירה הרשומה על-שם שניהם, הגם שבהתאם להסכם ממון עליו חתמו טרם נישואיהם – היא בעלים על חלק מהדירה בזכות ולא בחסד. השופטת גילה ספרא-ברנע נימקה את ביטול המתנה בעושק והטעיה מצד הבעל.

הצדדים נישאו זה לזו בשנת 2007 והביאו לעולם בן ובת. לפני החתונה הם חתמו על הסכם ממון שאושר על-ידי נוטריון. בהסכם נקבע שדירה מסוימת, הרשומה על-שם הבעל, תוחרג ממסת הנכסים המשותפים, ובמידה שהיא תימכר ובני הזו ירכשו במקומה נכס יקר יותר – החלקה היחסי יישאר בבעלות הנתבע, בעוד ההפרש יאוזן בין הצדדים, שווה בשווה.

ואכן, לימים דירת הבעל נמכרה ונקנה במקומה נכס חדש, בסך כ-2 מיליון שקל. בהמשך, ביוני 2020, פצחו הצדדים בהליכי גירושים, כשחודש לאחר מכן חתמה האישה על תצהיר מתנה, שלפיו זכויותיה בדירה החדשה מועברות במלואן לבעלה. במרץ 2021 התגרשו הצדדים רשמית.

בתביעה שהגישה לבית המשפט טענה האישה כי חתמה על מסמכי המתנה "במצב נפשי ירוד, כשהאדמה רועדת תחת רגליה – המשפחה מתפרקת, ובעלה מקיים זוגיות עם אישה אחרת". לטענתה לא ייתכן שעל דעת עצמה תרצה לתת מתנה לבעלה מיד לאחר שגילתה על בגידותיו וכל עולמה קרס עליה. היא כינתה אותו "שקרן שלא בוחל בשום אמצעי" ודרשה לבטל את המתנה.

לעומתה טען הבעל שגרושתו חתמה על המתנה בעיניים פקוחות ומתוך הבנה מלאה. לטענתו מדובר באישה משכילה, חזקה ודעתנית, בעלת שני תארים אקדמיים, שאינה ניתנת לשכנוע בדבר שאינה רוצה ומאמינה בו. עוד טען הנתבע להגנתו כי מעולם לא הפעיל על גרושתו מכבש לחצים על מנת שתחתום על המתנה.

יותר ממיליון שקל

השופטת ספרא-ברנע הסבירה שעל-פי הסכם הממון עליו חתמו הצדדים, החלק בשווי הדירה החדשה העולה על זו של הבעל שנמכרה שייך לשניהם שווה בשווה. משהדירה החדשה נקנתה ב-2,013,259 שקל, ושווי הדירה הקודמת (מהוון להיום) הוא 935,500 שקל, הרי שישנו פער של יותר ממיליון שקל, אשר צריך להיות מאוזן בין הצדדים.

מכאן עלה הצורך לבחון האם ויתור האישה על חלקה בשווי הדירה החדשה נעשה מתוך ידיעה צלולה וברורה, או שמא מתוך הטעיה, עושק וכיוצא באלה. לעניין זה קבעה השופטת שהאישה חתמה על מסמכי המתנה לפני שעיינה בהסכם הממון, ומתוך סברה שלפי אותו הסכם – אין לה זכות כלשהי בדירה החדשה.

מסקנת השופטת הייתה שנפלו שני פגמים מרכזיים בחתימת האישה על תצהיר המתנה: עושק והטעיה מצד הבעל. בעניין העושק היא נימקה שהנתבע ניצל את חוסר ידיעת פרודתו על הזכויות המוקנות לה על-פי הסכם הממון. בנוגע להטעיה כתבה השופטת ש"הבעל לא הציג בפני האישה את הסכם הממון, וכן הציג בפניה כי אינה זכאית לכל חלק בדירה שבמחלוקת" טרם חתימתה על המתנה.

לסיום קבעה השופטת כי גם בשל העובדה שהסכם המתנה, כהסכם ממון בפני עצמו, לא אושר בבית המשפט, הרי שהוא נעדר תוקף ובטל. לפיכך היא הורתה על ביטול המתנה, תוך חיוב הנתבע לשלם לגרושתו כ-14,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.

• ב"כ התובעת: עו"ד הדס צור
• ב"כ הנתבע: עו"ד יוסי נקר

לפסק הדין המלא בתיקים תלה"מ 33570-10-20 ואח'

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.